אני כבר מתלבטת במשהו למעלה משבוע והחלטתי לשתף אותכן, חברות הפורום המנוסות והמלומדות ונראה מה תגידו... על הפרק נושא חיסונים, וזה באמת אוטובוס ארוך... לפני 3 שנים, עם בני הבכור לא הייתה לי שום שאלה או התלבטות, היה לי ברור שמחסנים וזהו. חלפו עברו 3 שנים, בהן צברתי עוד ידע (ידע הוא כח, אך גם כאב ראש לא קטן), קראתי, התענינתי והכי חשוב ילדתי את בתי המקסימה. כעת אנחנו כבר בנות חודשיים, והגיע הזמן לזריקה המשולשת/מחומשת או איך שלא קוראים לה (פוליו, דפטריה, שעלת וכו') קראתי במהלך השנים על המקרים הקשים של תופעות הלוואי הנוראיות שגורמות לנזקים קשים ובלתי הפיכים, בנוסף התפרסמה כתבה בהורים וילדים האחרון שממש זיעזעה את עולמי. הכתבה דנה בשיעור ההולך וגובר של ילדים בעולם המערבי שמאובחנים כאוטיסטים. אם עד לפני מספר שנים היה מדובר ב1 לכמה אלפים, היום (שימו לב לנתון הקשה), מדובר על 1 מכל 500 ילדים, זה ממש המון. הכתבה דנה בסיבות שונות לעלייה חדה זו (רעלים במי שתיה, חומרי הדברה במזון וכיוצ"ב), ובין היתר מסתבר שגם החיסונים הללו נקשרו, (לא עלינו וישמור האל), באוטיזם. סופר שם שיפן עד לפני כמה שנים היתה אחת המדינות בעלת שיעורי תמותת ילדים מהגבוהים בעולם, ומאז שדחו שם את מתן החיסונים לאחרי גיל שנה (אחרי ההתפתחות האדירה במוח שיש בשנה הראשונה), ירד שם מספר הילדים המאובחנים כאוטיסטים ל 1:15,000 זה נתון ממש מדהים (לעומת 1:500 ).
אז מה עושים עכשיו עם כל המידע הזה? מחסנים? לא מחסנים? דוחים את החיסונים לאחר גיל שנה? ואז מה, שומרים את הילדים בקופסת צמר גפן מחשש שידבקו במשהו נורא במהלך אותה שנה? ואם חלילה הילדים נדבקים בשעלת, ורופא מאבחן נכון אז ניתן לרפא את זה, אבל אם חלילה חיסון גורם לאוטיזם זה בלתי הפיך, זה לא ניתן לריפוי, זה לכל החיים. אני יודעת ומכירה את הסטטיסטיקות למינהן (מה הסיכוי ש...שעלת/אוטיזם וכו'), אבל אם זה קורה לך זה 100% ולסטטיסטיקה אין שום ערך. זה כמו ההתלבטות אם לעשות או לא לעשות בדיקת מי שפיר, אם הכל עובר בשלום אז אין בעיה, אבל אם חלילה מתרחשת הפלה בשל הבדיקה את מי מענינות הסטטיסטיקות?
אני מבולבלת, קצת נפחדת, יש טיעונים לכאן ולכאן, אין תשובה אחת מוחלטת ונכונה. אז מה דעתכן? אסתי
|
תוכן ההודעה:
|