אתן יודעות שאני מתיחסת למקום הזה כאל הבית השני שלי ולכן אני מרגישה צורך לספר לכם על הדוד מאשדוד. דוד שלי נפטר ביום חמישי , מספר שעות לאחר ניתוח מעקפים. לא יודעת אם היה מחדל רפואי כמו שאומרים או לא, אבל זה לא משנה את העובדה שביום שישי ליוונו אותו בדרכו האחרונה. לפני פחות משנה התיעצתי אתכן מה לקנות לו ליום הולדת 70, אשר חגגנו לו באירוע גדול. וביום שישי התכנסו כולם שוב ללוות אותו למנוחת עולמים. כל כך צעיר ברוחו, אדם שקט צנוע ,עם לב זהב ונדיב נפטר הרבה לפני שהגיע לשיבה טובה. ועצוב לי, עצוב לי מאוד, בעיקר על דודה שלי , אחותו של אבי, שנשארת כל כך לבד. אין להם ילדים, הוא היה הכל בשבילה. והיא עדיין כל כך צעירה, ומטופחת, ובעלת שמחת חיים, מאז שהם יצאו לפנסיה הם נוסעים, ומבלים, והולכים להצגות, והרצאות, ומסעדות, והמון חברים. והם היו צריכים להזדקן יחד. וזהו , הלב שלו נדם. ועכשיו מה יהיה איתה? אין לה אפילו רישיון נהיגה לצאת מהבית. נעצרו לה החיים. היא לא ציפתה לכך, היא לא העלתה בדמיונה אפשרות שזה יסתיים כך. דוד יקר, תנוח בשלום על משכבך, אוהבת עידית.
|
תוכן ההודעה:
|