כל העיכוב היה כנראה בגללנו לקח לנו זמן לי ולבעלי להתארגן להסתדר,עם גיא בן החודשיים.הכל ביחד נראה לנו קשה.גם גמילה גם הכל.עדיין קשה.הרי עוד לא עשינו כלום.פשוט אתמול ניסינו לשים לו רק תחתונים,או בלי.וזה הלך.היו פיספוסים.אבל היה גם קקי,והמון פיפי בשירותים.והייתה נכונות והתלהבות.רוני כבר בן שלוש וחודשיים.ואני מרגישה שזה הזמן.אם לא עכשיו
קיץ הבא זה כבר לא זה.
שלחתי אותו לגן בלי חיתול.הוא קם בבוקר הוא עשה פיפי בשירותים.מילאתי מלא בגדים.ואני בחששות.באמת.האם זה היה מהיר מידי.מההחלטה,עד לשליחה.בתוכי אני מרגישה שלא ולא.יהיה לי מאוד קשה ואני לא יודעת,איך אני אצליח לתמרן בין שניהם.גם גמילה.לרוץ איתו.וגם למשל להאכיל את גיא בבקבוק.הרי ההאכלה לוקחת כל כך הרבה זמן,ואני לא סופר וומן,אפילו לא קרוב.סתם אמא ולא יותר מזה.אבל אני מרגישה שזה זה.ומפחיד אותי שהוא שקט כזה ולא יבקש פיפי בגן.כי בבית הוא כן מבקש.והוא ילד שקט,והם מיליון ילדים שם.30.והעוזרות נחמדות ככל שיהיו לא יכולות לעמוד לידו 24 שעות,ואם יהיה רטוב,איך זה ישפיע עליו?הבונבון שלי גודל כל כך מהר.איך פותרים את כל הקטע הזה?
|
תוכן ההודעה:
|
