היא "חברה טובה" שלי, עד שמשהו שאומרים לא מוצא חן בעיניה, ואז היא פותחת את פיה...
כל השנה היא טוענת, שכל הבנים בגן אוהבים רק את הבת שלה, שהם רבים אחד עם השני בשביל לשחק איתה, שהבנות מתות לשחק איתה וכולם רבות מי תשב לידה
כל הזמן היא אומרת, הבן שלך מאוהב בבת שלי, וגם זה וההוא, הילדים בגן חובה, הם יודעים מה זה להיות מאוהב, אין להם עוד 6.
אני מסבירה לה, שבגיל הזה, הם לא יודעים מה זה להיות מאוהבים, שגם אם הם אוהבים, זה כל כך תמים, כמו אהבה ראשונה, וכשהיא אומרת את זה, היא הופכת את זה לכזה זול.
היא מחזירה את הבן שלי מהגן, ועוד 2 ילדים, בנוסף לבת שלה, היא התקשרה מהאוטו ודיברה בדיבורית, אני הייתי בעבודה, והיא מתקשרת אליי ואומרת: הנה בואי תשמעי, איך שזה וזאת אומרים שהבן שלך מאוהב בבת שלי, והבן שלי שותק והילדים שותקים, והיא מעודדת אותם לדבר, ממש מוציא את זה מהפה שחהם, ואני אומרת לה "...תעזבי אותו, גם אם הוא אוהב אותה, למה את מביכה אותו בפני החברים שלו..."והיא, "אני לא מביכה, אני רק רוצה שתשמעי את האמת".
אני משתגעת, איזו אמת ? גם אם הבן שלי היה אוהב את הבת שלה, והוא לא !!!
כי הוא אוהב בת אחרת בגן, ואני לא אומרת לה את זה, כי הבן שלי ביקש שאני אשמור על כך בסוד, היא תגרום לריחוק ביניהם.
היא מספרת, שהילדים רבים והולכים מכות כדי להתנשק עם הבת שלה, היא מספרת
שהם עומדים בתור להתנשק עם הבת שלה ?
זה נשמע נורמלי, איך אני מפסיקה את התופעה לפחות עם הבן שלי ?
|
תוכן ההודעה:
|
