הבת שלי בת שנה וחמישה, מרביצה, סוחבת שיער, נושכת, שורטת.
נכון שיש לה אחים גדולים שרבים, והיא בגן וגם שם היא בטח רואה מריבות של ילדים.
חזרנו עכשיו מנופש של 4 ימים בטבריה, הקטנה התרוצצה בלובי בייחוד בערב, ובכל פעם שראתה ילדים קטנים, רצה אחריהם, ליטפה אותם, כאילו שהיא רוצה להתחבר, ושנייה אחרי החטיפה או ניסתה לחטוף צעצועים.
גם אנחנו ההורים והאחים שלה חוטפים ממנה..
כל נסיון שלנו לומר לה "אסור" "נו נו נו" "תעשי טובה לאמא/אבא", נתקלים בחיוך שלה וסטירה אחרי.
מה עושים ? האם זה משהו מולד שאין לנו שליטה על זה ? אני מפחדת לשאול בגן, כל עוד לא העירו לי "שאני לא אעיר מתים" אבל בכל זאת ? איך מחנכים ילדה קטנטונת להפסיק להרביץ ?
ודרך אגב, זאת ילדה שמקבלת ה - מ - ו - ן אהבה, חיבוקים, כמויות של נשיקות ותשומת לב מכולם, משוגעת על אבא שלה בייחוד ובכל זאת מרביצה לו
יכול להיות שזאת דרך להראות אהבה ? אז איך משנים את הדרך הזאת ?
|
תוכן ההודעה:
|
