בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב תיק עב 10973/04
בעניין: גליה סמו גולדשטיין, ת.ז.29297314
ע"י ב"כ עו"ד עמית גורביץ' מרח' מקווה ישראל 8ב' חולון 58261 טלפון 5050567, פקס 5050705, נייד 052-3841138 התובעת
- נ ג ד –
נעמ"ת מרח' ארלוזרוב 93 תל אביב פקס 6095843 הנתבעת
מהות התביעה: כספית סכום התביעה: 484,078 ש"ח + הלנת שכר עבודה
מיני-רציו: כתב תביעה – עבודה
כתב תביעה תביעה זו - עניינה בהעסקה ללא תשלום של כל שכר עבודה ובלא תשלום כל זכות סוציאליות, במשך 11 שנה, של התובעת, בעלת פגיעה מוחית מזערית וקשיי למידה, במעונות הנתבעת. זאת, בניגוד לכל דין, תוך ניצול מוגבלותה והבטחות חוזרות ונישנות במענה לבקשותיה כי "ידאגו להשיג לה תקן", תוך ניצול מירצה, יכולותיה ואופיה הטוב ותוך השתלבותה המלאה והיומיומית של התובעת במעון הנתבעת, ומתוך תפיסה פטרונית על פיה הנתבעת "עושה טובה" לתובעת בעצם העסקתה.
עובדות המקרה 1. התובעת, ילידת 1972, הינה בוגרת "חלץ" ומוסמכת מטעמו לעבודות סיעוד בגני ילדים. בגיל צעיר אובחנה התובעת כסובלת מפגיעה מוחית מזערית וקשיי למידה, ואולם חינוך חם ואוהב הביא את התובעת לרמה ריגשית גבוהה ומוסר עבודה עמוק. התובעת עומדת בזכות עצמה ללא אפוטרופסות.נ 2. הנתבעת הינה ארגון נשים עובדות, המפעילה מעונות יום לפעוטות ולילדים.ב 3. באמצעות "עבודה בדרך אחרת" בתל אביב הופנתה התובעת בספטמבר 1993 לעבודה במעון הנתבעת, כאשר בתחילת דרכה נמסר לה, והיא הסכימה, כי תהיה מתנדבת בגן, ולאחר תקופת ניסיון והכשרה – תיקלט בעבודה.ו 4. לפי שתנאי זה תאם את כוונות וצרכי התובעת, שהיתה אז בת 21, הסכימה היא לעניין, לפי שהוא הלם את צרכיה, יכולותיה ושאיפותיה להשתלב במקום עבודה מסודר, וכך החלה התובעת עבודתה במעון הנתבעת רח' בורנשטיין בתל-אביב כעוזרת סייעת.נ 5. מנהלת המעון, מיכל, והגננת חבצלת פנו מעת לעת לנעמ"ת על מנת להסדיר תשלום שכר עבודה לתובעת, ועידכנו את התובעת כי כך עשו, ואולם ציינו כי בינתיים אין תקן.ב 6. לפני כשנה הועבר המעון למעונו החדש ברח' חוני המעגל 4 בת"א, והתובעת אף היא התבקשה לעבור לעבוד במעון החדש, על ידי הגננת חבצלת.ו 7. במעון החדש פנתה אף המנהלת החדשה לנעמ"ת בדרישה להסדיר שכר עבודתה של התובעת, ואף ביקשה מהתובעת כי תביא אישור ביטוח לאומי על גובה גמלתה. התובעת מסרה למנהלת אישור כאמור ואולם זו לא חזרה לתובעת מעולם עם כל תשובה.נ 8. התובעת השתלבה בעבודה היומיומית של המעון, ועבדה ששה ימים בשבוע, בין 7:30 בבוקר עד 13:00 בצהריים. התובעת הגיעה לעבודתה באופן סדיר וכדרך קבע, ואביה היה מופקד על הסעתה לעבודתה. לעיתים התבקשה התובעת להגיע מוקדם יותר, בשבע בבוקר, ונשארה לעבוד עד שעה מאוחרת יותר, לבקשת הנתבעת. זאת למשל כאשר התקיימו ישיבות בין צוות הנתבעת, והתובעת התבקשה להמשיך ולהשגיח לבדה על הילדים. 9. רק בשנתיים האחרונות ירד היקף עבודתה של התובעת ל – 5 ימים בשבוע (בלעדי יום שישי), ובאותו היקף שעות.ב 10. התובעת כמעט ולא נעדרה מעבודתה, וביצעה אותה באופן שוטף וללא דופי.ו 11. בעבודתה, היתה התובעת מופקדת על תחומי העיסוק הבאים: קבלת הילדים מההורים, הבאת ארוחות הבוקר מהמטבח, רחיצת הילדים, משחק עם הילדים והשגחה עליהם. עד שעות הצהריים ישבה התובעת עם הילדים בגינה, לעיתים החליפה ביגדיהם וניקתה אותם. בגן הקודם יצאה לעשות קניות לארוחות, וכן קנתה ציודים כמו ניירות, כלי כתיבה, צבעים וכו'. בעבר לא הגיעה למעון אספקת ציודים וקנייתם היתה מוטלת על התובעת. 12. התובעת מילאה בפועל תפקידים כעוזרת גננת לכל דבר ועניין. במעון ישנם שתי קומות: והתובעת מילאה תפקיד של עובדת שנעדרה, בכל אחת מהקומות. בקומה הראשונה פעמים רבות נשארה התובעת כמשגיחה יחידה על הילדים, בעת שהצוות היה בחדר האוכל או במשימות אחרות בקומה השניה.נ 13. בשעה 11:00 היתה התובעת מופקדת על סידור חדרי השינה ומזרוני הילדים, ואחרי ארוחת צהריים השכיבה את הילדים לישון. כל איש צוות היה מופקד על מספר ילדים, ואף התובעת השכיבה לישון ילדים עליהם היתה מופקדת באופן עצמאי. 14. התובעת ישבה ליד הילדים והרדימה אותם, ככל איש צוות נוסף, ורק לאחר שהילדים נירדמו, ולאחר שפינתה את הזבל - שבה לביתה. 15. לעיתים אם עוזרת גננת נעדרה, התובעת מילאה את מקומה ולא הביאו עוזרת גננת מחליפה אחרת.ב 16. גננות המעון, הילדים והוריהם היו מרוצים מתפקודה של התובעת, וראו בה עובדת לכל דבר ועניין. כך למשל, בימים בהם התובעת נעדרה מחמת מחלה, התקשרו מהמעון לדרוש בשלומה והתעניינו במועד חזרתה, וזאת לפי שנוכחותה במקום היתה חיונית. לעיתים אף התבקשה התובעת לעבור לעבוד בכיתת הגן המקבילה, שבאותו מתקן, ואולם גננות המעון בו עבדה לא הסכימו לוותר על שירותיה.ו 17. ללמדך כי התובעת מילאה תפקיד אמת, ונחיצותה עבור הנתבעת היתה אמיתית, והיא לא הועסקה במשימות טיפוליות או מלאכותיות.נ 18. לשם דוגמא להשתלבותה של התובעת בנתבעת והיותה נחיצותה חיונית, יאמר כי לפני כשנתיים התבקשה התובעת על ידי הגננת לעבוד שעה נוספת ביום, וזאת על מנת לענות על צרכי הגן, הגננות והילדים. 19. על אף עבודתה במשך 11 שנה, העובדת מעולם לא קיבלה שכר עבודה ו/או כל גמול, לרבות לא כל תנאים סוציאליים (דמי הבראה, דמי מחלה, חופשה, דמי חגים וכו').ב 20. עד לפני כשנתיים קיבלה התובעת "חופשי חודשי", אולם הנתבעת החליטה להוריד בעבור התובעת תשלום זה.ו 21. הנתבעת לא שילמה בעבור התובעת דמי ביטוח לאומי.נ 22. התובעת אמנם יצאה לחופשה כיתר עובדי הנתבעת, ובמועדים שבהם לא התקיימה פעילות במעון (אוגוסט), ואולם החופשה היתה בלא תשלום.ב 23. יאמר ויודגש, כי לתובעת מעולם לא הובהר כי הינה עובדת במסגרת תוכנית שיקומית כלשהי, ו/או כפרוייקט שיקום של נעמ"ת, כי אז היתה בפניה הברירה, כאדם בעל זכויות, להחליט אם להשתתף בפרוייקט זה, או לכלכל צעדיה באופן אחר, או להמשיך לעבוד בחינם באופן שלאחר 11 שנות עבודה לא הרוויחה ולא חסכה ולו שקל אחד, והיא עדיין נסמכת ותלויה על הוריה.ו 24. לתובעת מעולם לא הובהר כי הינה מתנדבת, ולא הובהר לה מעמדה, וכפי שיתואר בהמשך – הוצגו לה מצגים כאילו השגת התקן עבורה הינו אך עניין של זמן ושל תקציב.נ
הבטחות הנתבעת לתובעת כי תיקלט במשרת תקן 25. מעת לעת, ובמועדים שונים, פנתה התובעת להנהלת נעמ"ת ולמעסיקותיה הישירות של התובעת – גננות המעון – וביקשו להסדיר כי תקבל שכר עבודה.ב 26. פעמים נוספות פנתה אמה של התובעת, הגב' מדלן סמו, לנתבעת, בבקשה כאמור, וביקשה להפסיק העסקת התובעת בלא תשלום, ולא נענתה. 27. כך זכור לתובעת ולאמה כי שוחחו מספר פעמים עם הגב' רות אהרון, לשעבר יו"ר נעמ"ת ת"א, בדרישה כי תקבל שכר עבודה.ו 28. לתובעת נמסר כי הסיבה בעטייה לא משולם שכרה, הוא כי "אין תקן". 29. בפעמים אחרות שוחחה התובעת עם הגב' גליה וולך, יו"ר נעמ"ת ת"א, אשר הבטיחה לחזור עם תשובה לאחר שתבדוק את העניין, ועד היום לא נתקבלה תשובתה. 30. אך לאחרונה שוחחה התובעת עם הגב' רבקה יחימוביץ, אשר אף היא הבטיחה לקדם את עניין שיבוצה של התובעת במשרת תקן, ואף לקחה כאמור מהתובעת את נתוני הביטוח הלאומי באשר לגובה מענקה, על מנת להסדיר את נושא התשלום. 31. פעמים רבות נוספות פנתה התובעת לגננות הגן בעניין זה. 32. התובעת ציפתה והסתמכה על מייצגים אלו, ועל ההבטחה כי "כשיתפנה תקן" היא תיקלט כעובדת בשכר. 33. למותר לציין את הקשיים שבהיקלטות התובעת במקומות עבודה אחרים, ולפיכך המשיכה התובעת לעבוד במעון תוך תקווה וציפייה כי נושאה יוסדר. הנתבעת נהגה בתובעת בעושק באשר ניצלה היא את רצונה להשתלב במערכת, את תמימותה, את חוסר מודעותה לזכויותיה ואת האשליה ש"נמכרה" לה כי תקבל שכר. 34. רק בחלוף הזמן, הסתבר לתובעת כי הנתבעת עשתה בה שימוש פסול וציני, תוך הצגת מיצג כוזב לפיה היקלטותה בעבודה הינה אך עניין של זמן. 35. אם היו התובעת ובני משפחתה מודעים לכך שתועסק 11 שנים בלא שכר, לא היו מסכימים למצב זה מראש. כזכור, בתחילת העסקתה נמסר לתובעת כי תהיה מתנדבת אך מספר חודשים, עד שיבחנו יכולותיה ולצורך הכשרה, ולאחר תקופה זו תיקלט במערכת. 36. התנהגות בתום-לב היתה מחייבת את הנתבעת לומר לתובעת ולאמה מפורשות, כי הנתבעת רואים בה "מתנדבת" וכי אין כל כוונה מצד הנתבעת לקלטה בעבודה ולשלם לה את שכרה. 37. אם היתה נוהגת כך הנתבעת, היה מתאפשר לתובעת לתור אחר מקום עבודה אחר, ככל מקום עבודה ראוי במדינה מתוקנת, שיאפשר לה פרנסה בסיסית בכבוד. תחת זאת נסמכה התובעת על קיצבת הביטוח הלאומי ועל עזרת הוריה, ועדיין הגיעה לעבודה במעון מדי יום ביומו. 38. תחת לומר לתובעת מפורשות כי לא תקבל שכר לעולם, המשיכה הנתבעת לנצל את התובעת במשך 11 (!) שנה תוך שהסתמכה על שירותיה הטובים ועל כח עבודתה. 39. למותר לציין כי דווקא מהנתבעת – נעמ"ת - מצופה להתנהגות אחרת, של הקפדה על זכויות נשים בכלל, נשים עובדות בפרט ונשים עובדות עם מוגבלות בעיקר. 40. ויודגש, כי התובעת הועסקה בתפקיד מקצועי של עוזרת סייעת והינה בעלת הכשרה מקצועית בתחום סיעוד בגנים. 41. ביום 1.12.04 פנה ב"כ התובעת לנתבעת במכתב דרישה לתשלום שכר עבודה, לפי שכר המינימום. העתק פניית ב"כ התובעת לנתבעת – מצ"ב כנספח א'. 42. תחת לברר את המצב המשפטי של התובעת כאשה עובדת, השיבה יו"ר נעמ"ת ת"א לב"כ התובעת, טלפונית, דברים ברוח מזלזלת, וכן ציינה כי 'לא היה נעים' לנתבעים להגיד לתובעת מצב תעסוקתה האמיתי, על מנת שלא לפגוע בה, ובכל מקרה התובעת 'צריכה להודות' לנתבעת על שילובה במערכת. 43. בהציגה עמדה זו, הנתבעת הסגירה עמדתה הפטרונית כלפי התובעת, על פיה, בהיותה של התובעת בעלת מוגבלות קלה, ניתן להעסיק אותה כל חייה בלא תשלום שכר עבודה, וזאת בשל ערך חינוכי כלשהו, שאף אינו קשור אליה במישרין. 44. עוד הדגישה הנתבעת, כי האלטרנטיבה לכך היתה שהנתבעת היתה "יושבת בבית". 45. אף עמדה זו מנותקת מדיני העבודה, והינה פטרנליסטית ובלתי מתייחסת לכבודה וחירותה של התובעת. על פי היגיון דברים זה, תעסיק הנתבעת עובדים מתחת לשכר המינימום, על מנת לצמצם את נגע האבטלה או לשקם הומלסים.
חוק זכויות מתנדבים 46. חוק זכויות מתנדבים מתייחס ל – 20 מצבים בלבד בהם יוכר סטטוס "מתנדב". בין סטטוסים אלו, לא ניכללת משימת טיפול בילדים. 47. יתרה מזו: מלשון הן ניתן להבין את הלאו: המחוקק מגדיר, בין עשרים הקטגוריות, משימות חינוך ומשימות טיפול, הקשורות בילדים ובנוער, ואולם מציין מפורשות את מסגרת התעסוקה המותרת בהתייחס לכל אחת מהן, ומעון יומי לטיפול בטף אינו אחד מהם. 48. כך, חוק זכויות מתנדבים כולל התייחסות לחינוך מבוגרים; החזקת ילד או בוגר שהוא פסול דין, בידי אב ואם שאושרו לגביו כמשפחה אומנת על ידי משרד העבודה והרווחה; שיקום אסירים, עזרה בדרך של אחזקת מעונות או מוסדות של קשישים, נכים או חולים. 49. צא ולמד, כי המחוקק, בציינו את רשימת ההתנדבויות המותרות, לא הכליל טיפול במעונות יום של ילדים על ידי אשת מקצוע את אחד מהם.
עילות התביעה והסכומים הנתבעים 50. בהתאם ל- 51. חוק שכר מינימום, התשמ"ז 1987 52. חוק הגנת השכר, התשי"ח 1958 53. חוק חופשה שנתית, תשי"א - 1951 54. שכר עבודה: 440,220 ש"ח 55. דמי הבראה: 4,896 ₪ 56. חופשה שנתית: 38,962 ₪ 57. תשלומים לביטוח הלאומי: כב' ביה"ד מתבקש להורות לנתבעת לשלם לתובעת דמי הביטוח הלאומי עבור כל שנות עבודתה, על פי נתונים וסכומים כפי שיומצאו מהביטוח הלאומי. 58. התובעת שומרת זכותה לתקן את כתב התביעה לפי ההסכם הקיבוצי הרלוונטי החל על עובדות נעמ"ת. 59. נוכח חומרתו של המקרה, בהיותה של הנתבעת מעסיק ציבורי, דו-מהותי, ובשל אופיה של הנתבעת כארגון זכויות נשים עובדות וידיעתה את החוק, על ביה"ד להשית על הנתבעת פיצויי הלנת שכר עבודה מלאים. 60. 61. 5129371היום, 26.12.04. _______________________________ עמית גורביץ', עו"ד מ.ר. 32867 ב"כ התובעת
|
תוכן ההודעה:
|