פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

15/8/2005 7:2 ענבר מאת: הגיגים על אלימות בגן, לינץ' ואונס קבוצתי - זו לא הודעה פוליטית, אנא קראו עד הסוף כותרת: מי שעוקב אחרי ההודעות שלי יודע שנושא האלימות, או ביתר דיוק חינוך והכוונה לאי- אלימות, הוא בנפשי. אני משתדלת להגיב בכל דיון שעוסק בנושא ולהזכיר, שגם אם הילד לא יודע לדבר וגם אם הוא מתוסכל וגם אם נורא קשה לו, עדיין אסור לנו לקבל את ההתנהגות האלימה שלו, וחובה עלינו כהורים, מטפלות, גננות, מורים ובני אדם לעצור את ההתנהגות הזו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים, ולהראות לו דרכים אחרות להתמודדות. אירועי הימים האחרונים גרמו לי לחשוב עוד קצת על הנושא. ליתר דיוק, הלינץ' שנעשה ברוצח באוטובוס משפרעם. גם הלינץ' עצמו, וגם השלווה היחסית שבה הוא התקבל. אין ספק שהיה צריך לעצור אותו (למען הסר ספק - הרצח הזה נורא ואיום, מזעזע ומתועב, אני לא מרחיבה על כך את הדיבור כי זה נראה לי טריוויאלי). אני מסירה את כובעי בפני האמיצים שתפסו אותו בעודו חמוש והם בידיים ריקות. אבל, וזה אבל גדול, מרגע שהוא עצור ולא יכול לפגוע יותר באף אחד, חייבים לעצור. לא ייתכן שאדם חסר ישע (וזה ממש לא משנה מה עשה קודם) יעבור לינץ', ואף אחד לא ישמיע קול. מובן שהוא חייב לעמוד למשפט ולרצות את עונשו עד תום (4 מאסרי עולם מצטברים בערך עד סוף חייו עם כמה תוספות של סיכון חיי אדם, שימוש בנשק צה"לי וכד'). אנחנו חיים במדינת חוק ולא ברפובליקת בננות או בג'ונגל. אם אדם פורץ לבית ופוגע או אף הורג בו מישהו, ואדם אחר מנסה לעצרו ומצליח, מרגע שהלה לא מהווה סכנה אסור לו להרוג אותו, גם אם הוא נורא כועס. הוא יואשם ברצח (או לפחות בהריגה). עלינו להשאיר את הטיפול בפושע למדינה - משטרה, בית משפט. ופתאום, כשיש יותר מ"שופט/רוצח/מבצע לינץ'" אחד, במקום שיהיו הרבה אשמים, האחריות מתפזרת ומתמסמסת. כשאדם מבצע אונס, כולנו מזועזעים וכועסים. כשיש אונס קבוצתי, פתאום יש עניין של אווירה, ליבוי יצרים, ושוב האחריות מתחלקת ומתמסמסת. ואני אומרת - זה בדיוק להפך. באונס קבוצתי, ובלינץ', כל אחד מהשותפים אחראי יותר. כי הוא אחראי למעשיו, והוא גם אחראי לכך שלא ניסה למנוע מכל אחד ואחד מהאחרים לבצע את הפשע. ומה הקשר לחינוך לאי אלימות ולילדים קטנים בפעוטון, בגן או בבית הספר? הקשר הוא שגננות מתעלמות ממה שהן מכנות "אלימות רכה", ובכך בעצם נותנות לה לגיטימציה. הקשר הוא שהרבה הורים אומרים לילד: אל תתחיל, אבל אם מרביצים לך - תחזיר". מה המסר המועבר: תנקום! ולנקום, זה השלב הראשון שעמד בבסיס הלינץ'. ולא, לא כל ילד שהרביץ או חטף הוא אנס בפוטנציה, ולא כל ילד שהחזיר ישתתף בלינץ', אבל זו תחילתו של הגרעין, ואם לא ייקטע באיבו ע"י סמכות מבוגרים, הוא עלול להמשיך להכות שורשים ולגדול. לא, אני לא חושבת שצריך להפנות את הלחי השנייה ולהיות שק חבטות. אני כן חושבת שחשוב להגן על עצמך. אבל ממש לא "להחזיר" כדי לא לצאת פראייר. אני מאמינה שאם יותר הורים ואנשי חינוך ידאגו להנחיל התנהגות שבבסיסה צדק, מוסר וכבוד לזולת, יהיה לנו עולם טוב יותר. אני יודעת שהמשטרה יכולה לתפקד טוב יותר, ומערכת המשפט יכולה לתפקד טוב יותר, אבל כשאזרחים שמים את עצמם במקום הרשות השופטת ומבצעים את גזר הדין (ולהזכירכם, אין חוק שבו כתוב שצריך לבצע לינץ', או לדקור מישהו שחתך אותי בכביש, ולכן, הם לא "לקחו את החוק לידיים" כי אין חוק כזה), מכאן זה יכול רק להידרדר. תודה לכל מי שקרא עד כאן, פתוחה לחילופי דעות כמובן, ענבר (שבגיל 16 עמדה מול אוטובוס שלם ולא נתנה לנוסעים לכלות את זעמם בנוסע ערבי שאיתרע מזלו לעלות עליו. וספגה הרבה קללות עלבונות וגם דחיפות. ועברה חוויה קשה רגשית. ולא מצטערת לרגע על העוז והגבורה ועל כך שנהגה בצורה המוסרית. ועד היום כשהיא נזכרת בזה ליבה מתמלא גאווה.) ולמי שרוצה לא לתת לנבט לגדול http://www.leida.co.il/message_focus.asp?q_id=13641&r_id=101943 תוכן ההודעה: תגובות נוספות 15/8/2005  7:40 עוד זווית - נועה ברקת יועצת ביוגרפית 15/8/2005  8:32 ענבר - ל 15/8/2005  10:41 ענבר יקרה - רותי קרני הורוביץ 15/8/2005  12:14 זאת ועוד - רותי קרני הורוביץ 15/8/2005  14:56 OT - סתם אומרת שלום לענבר ומה נשמע ומתי נפגש...? - שרי_אמיר 15/8/2005  15:31 ענבר - תיתי רופאת שיניין 17/8/2005  9:17 במדינת ישראל שלנו - אזרחית 17/8/2005  16:15 ענבר יקרה ואמיצה - מיפי 17/8/2005  20:25 תודה לכל מי שהתייחסה, מצטערת על העיכוב בתגובה - ענבר

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש