יש לנו ילדה בת שנה ו-8 ועוד תינוק בן 3 חודשים, שמנו לב שבכל פעם שאנו מראים לילדה שאנחנו כועסים על מעשה מסויים שעושה, או נוזפים בה, היא אינה מתייחסת כלל וממשיכה לעשות את שלה, וגם צוחקת. היא לא בגן - אני בבית איתה מאז שנולדה.
חשוב לציין שצורת הנזיפה היא רכה יחסית - אני מדברת איתה , לא צועקת, אלא מדברת בטון רציני שכזה כאילו אני כועסת, ואני אומרת לה מה אסור לעשות וגם למה אסור. אף פעם לא הרמתי יד ולא צרחתי. תמיד בטון רגוע , אך מתעקש. אינה מגיבה כלל לנזיפות. אינה מבינה את מעשיה וממשיכה בשלה.
לדוגמה: כבר עשרות פעמים יצא לי לתפוס אותה בזמן שהיא קורעת דפים מהספרים שלה , ואני מתחילה להראות לה שזה לא בסדר וגם מסבירה לה למה, אך היא אפילו לא מקשיבה. אני לוקחת לה את הספרים מהידיים - היא שוב פעם לוקחת אותם ממני וממשיכה. זה מין מאבק שקט כזה. כך גם בדברים אחרים .
האם אני רכה מידי ודרישות שלי ואלי להרים את הקול? ממש לא מתאים לי לצעוק אליה, לא רוצה שתראה אותי עצבנית ולא בשליטה, אך התוצאה היא שהיא לא מקשיבה. האם יש משהו שאלי לעשות בדרך אחרת לדעתכן?
|
תוכן ההודעה:
|
