|
9/10/2005 16:2
|
קבועה -אנונימית
|
מאת:
|
צריכה את עצתכן לגבי אמא של בן זוגי שמונעת מבני לישון
|
כותרת:
|
אני וחמותי בעקרון ביחסים טובים אין בעיה ניכרת לעין. היא אוהבת אותי ומתיחסת אלי יפה וגם לבן שלי. הבעיה היא שבכל הקשור לשינה שלו, היא לא מצליחה להבין (בעצם היא מבינה אבל זה לא נוח לה) שהוא זקוק לשינה גם אם זה הורס את הכיף שלה של להיות איתו. אני מרגישה שהיא מתיחסת אליו כאל בובת שעשועים שלה. וכשהוא ישן הוא לא "כייפי". מאז שהוא נולד יש לי איתה ויכוחים. היא מתווכחת איתי (בדרכה הדיפלומטית) שהוא לא עייף למרות שברור שהוא עייף ולמרות שברור שאני הקובעת ולא היא. ותמיד זה מלווה בהערות עוקצניות כאילו אני האמא שדוחפת את הבן שלי לישון ומונעת ממנו את תענוגות העולם בעוד שהוא רוצה לבלות (מדובר בתינוק בן שנה). הבעיה העיקרית מתחילה כשהיא נמצאת איתו לבד. אני זקוקה לעזרתה שתהיה איתו ואני מרגישה שכאן זה המקום שלה להראות "מי הבוס". היא פשוט מתעלמת מההנחיות שלי לגבי השינה ותמיד היא יכולה לטעון (וכך גם היא עושה) שהיא ניסתה להרדים אותו אך הוא לא נרדם. היא מתעלמת מהצרכים שלו וסוחבת את הערות שלו הרבה מעבר למה שאפשר. כמובן שהטיעון שלה הוא "לא נורא, ככה הוא ישן טוב יותר בלילה" ולא משנה כמה אני מסבירה לה שזה בדיוק הפוך: ככל שהוא יישן פחות טוב ביום, כך הלילה גרוע יותר. אבל היא בשלה. אני מרגישה שהיא מתנצחת איתי על חשבון הילד. מצד אחד אני זקוקה לעזרתה אבל מצד שני זה לא פייר כלפי הבן שלי. אני יודעת שזה משהו מכוון ויזום כי כשנוח לה (למשל שהיא רוצה לאכול) היא מרדימה אותו וגם יודעת להקפיד על שקט בבית כדי שלא יתעורר. לפני כמה ימים היא ידעה שאנחנו מנסים להרדים אותו ופשוט נכנסה לחדר והתחילה לדבר איתו. מה אתן מציעות לי לעשות? סליחה מראש אם יצא קצת מבולבל ולא ברור, אני מאוד כועסת ונסערת בגללה.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
