פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

12/1/2006 23:19 לבד מעכשיו מאת: זקוקה לעצה ממי שהיתה שם וממי שרגישה - אבא עוזב את כולנו וצריך לספר לילדים... כותרת: חששתי מהרגע בו אאלץ לכתוב הודעה כזו, אבל הוא כאן. אני לא רוצה להיכנס לכל הסיפור הבדיוני ממש שאני עוברת בימים אלו, רק אומר בקצרה, שבעלי החליט לעזוב את הבית ולעבור לגור עם אשה אחרת אותה הכיר לפני ... חודשיים בערך. זה הכניס אותי להלם גדול, שגם אם אנסה בכל כוחי לא אוכל להתחיל אפילו לספר לכן כמה. ההלם גדול עוד יותר משום העלבון שאני חשה עבור שלושת ילדינו - שמאד קשורים אליו ומאד אוהבים אותו. ואני תמיד ידעתי והאמנתי שגם הוא מספיק אוהב אותם כדי שגם אם הגיע לפרשת דרכים כזו, לא יעשה צעד כזה בלי שננסה ללכת לייעוץ אפילו. אבל לא. הוא פשוט לא מסוגל לעזוב אותה, והכלבה, כמובן, אין שום סיכוי שתעודד אותו ללכת לייעוץ כזה - אז מה אם כולנו נשלם מחיר קשה מנשוא? העיקר, שהיא "תזכה" בו. הוא כבר רוצה לספר לילדים (בני 11 ו- 9 וקטנצ'יק). הוא רוצה שנציג את זה בצורה כזו שהוא "ייצא טוב" מהסיפור ככל שאפשר. ואני - שתמיד ידוע לו שחרוט לה על הדגל "טובת הילדים" קודמת לכל, אמורה לשתף פעולה. האם זו טובתם? האם רק אני צריכה לדאוג לטובתם? האם זה פחות חשוב שיידעו מה נכון ומה לא נכון לעשות, שכך לא מתנהגים כלפי אשה (שהוא מצהיר עד היום שהיתה תמיד טובה עבורו), כך לא מוותרים על מערכת יחסים עם הילדים כפי שצריכה להיות בלי שלפחות נפנה לייעוץ קודם, והכי גרוע - (אתן יושבות?) - הוא עוזב אותי כשאני בהריון! כמעט בסוף טרימסטר ראשון. אני מאבדת את שפיותי לנוכח חוסר הצדק, חוסר החברות, חוסר האנושיות שאני זוכה לראות מהאדם שהיה הכי קרוב אלי עד ממש לא מזמן. הוא - מזמן איבד את שפיותו. אני כבר מעבר לתקווה. בעבר, לצערי, נתתי לו מספר הזדמנויות לשוב אל שפיותו ואלי - אבל הפעם הזו, חזקה ממני. לא יכולה להחזיק את שנינו כמו שעשיתי בעבר במשברים שעברנו. אין לי זמן להמתין משום שלא רק שאין עם מי לדבר בצד השני, אלא גם ברגע שהילדים יידעו ויהיו מעורבים, אני לא רואה כבר דרך חזרה. לא רוצה לחנך את ילדיי שהתנהגות כזו היא בעלת לגיטימציה ושבסוף נסלחת. ובעניין הזה אני זקוקה לשמוע את דעותיכן: מה להגיד לילדים? איך? ההלם בו אני שרויייה הוא כאין וכאפס לעומת ההלם שינחת עליהם. הם לא מדמיינים בחלומות הכי שחורים שלהם שדבר כזה יכול אי פעם לקרות לנו - הם תמיד חשו רק בחום ובחברות בבית, וכל אלה אכן היו שלנו - לכן, הכאב שלי כל כך בלתי נסבל. אני מנסה לעצור בעדי מלרצות לנקום בו על חשבון הילדים ומה שאספר להם, ומצד שני, אני באמת מאמינה שהעובדות מדברות בעד עצמן וממילא לא נוכל לייפות את הדברים: מי עוזב תוך שבועיים את ביתו, את משפחתו, את אשתו וילדיו שהיו תמיד איתו ולצידו בכל השעות הקשות, אחרי 15 שנה, מסרב לוותר על חברתו החדשה על מנת לתת סיכוי לייעוץ זוגי לראשונה בחיינו, עוזב בשעה שהאשה לא בבית ("כי זה היה יותר קל..."), ומשאיר את אשתו להתמודד עם הכל, ועוד בהריון עם ילד רביעי (שלא היה מתוכנן אומנם, אך תמיד היתה הבנה בינינו שאם יהיה רביעי, זה יהיה בסדר גמור, וכמה יפה זה שיש "משפחה גדולה" )??? מי עוזב כך??? אני כל כך מאוכזבת. נעלבת. פגועה. כואבת חזק כל כך. ודואגת לנפשם של הילדים? מה הם יבינו מזה? איך הם יפנימו את זה? איך יעמדו באכזבה העצומה שהם עומדים לחוות? אני זקוקה לעזרה ממי שיכול לעזור. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 12/1/2006  23:59 בינתיים... (ל"ת) - תמר~ 13/1/2006  0:2 המשך. - תמר~ 13/1/2006  0:7 אין לי מילים מרב שכואב לי בלב. אנסה מחר. חיבוק. (ל"ת) - רונה 13/1/2006  0:54 ל-לבד מעכשיו יקרה כל כך! - ע.פ. 13/1/2006  1:20 הי לך (ארוך) - רינתני 13/1/2006  2:6 לכי ליעוץ משפטי מיד - ובלי שידע. - Um_Netah 13/1/2006  7:56 נשמע סיפור מהסרטים - אלה 13/1/2006  9:9 נשים שכואבות יותר מידי. - טלי תקומי 13/1/2006  9:44 אין מילים - אלה1 13/1/2006  9:59 דיעה שונה - אביבה 13/1/2006  10:4 לגבי הכעס - הלל 13/1/2006  10:33 קודם כל את ואתם - אורני 13/1/2006  10:59 אישה ואם יקרה - ST 13/1/2006  11:3 רק לגבי הכלבה - לטלי 13/1/2006  11:14 תודה, דמעות ומעט מידע - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:15 ללטלי. - טלי תקומי 13/1/2006  11:22 איזה תינוק!! - טלי תקומי 13/1/2006  11:26 עוד פרט קטן - לבד מעכשיו 13/1/2006  11:28 עוד דבר קטן לפני שאני עפה לקחת את הילדים. - טלי תקומי 13/1/2006  11:34 זה בדיוק מה שכתבתי - שוב לטלי 13/1/2006  11:36 שוב אני - אביבה 13/1/2006  11:54 ללטלי, שוב. - טלי תקומי 13/1/2006  11:59 ללבד- את לא לבד! חשבתי לעשות מעשה. - טלי תקומי 13/1/2006  12:10 לאביבה- זעקה לעזרה? - טלי תקומי 13/1/2006  13:57 היה לי אבא כזה.. - נועם 13/1/2006  16:2 ללבד היקרה/ - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:13 רק רציתי להוסיף שלדעתי העסק שלך הוא בכלל לא איתה - אחת עם אבא כזה 13/1/2006  16:29 התחלתי לכתוב, אבל הבן שלי התעורר בדיוק. כל כך עצובה בשבילףך. אין לי מילים. תהיי חזקה. (ל"ת) - מאיה של אופק ומעוף 13/1/2006  16:36 אביבה אני די בשוק ממה שאת כותבת. - אורנית 13/1/2006  17:35 עוד מילים - לבד מעכשיו 13/1/2006  17:37 לטלי - לבד מעכשיו 13/1/2006  18:6 תגובות. - טלי תקומי 13/1/2006  18:15 ללבד מעכשיו. - טלי תקומי 13/1/2006  19:12 דעתי היא להרפות ממנו בשלב זה ... - אני 13/1/2006  20:27 אני יושבת וקוראת ולא יודעת. - רונה 13/1/2006  20:28 אני- את כל כך צודקת - אסנת גלבוע 13/1/2006  20:59 ללבד מעכשיו יקרה מאוד - אני שעצובה איתך 13/1/2006  22:53 אתן - לבד מעכשיו 13/1/2006  23:15 תשמעי, ככה לא. - ליאתיתי 13/1/2006  23:17 ועוד משהו עכשיו בקשר לשם שבחרת - רונה 13/1/2006  23:18 לטלי תקומי, אני נפעמת מהחדות ומהדיוק. - אלה1 14/1/2006  6:30 ללבד יקרה - תמרה 14/1/2006  9:28 גם לטלי גם לפותחת ולשאר... - עוד אחת עם אבא כזה(?) 14/1/2006  9:46 ללבד מעכשיו יקרה - א. 14/1/2006  10:5 ללבד מעכשיו יקרה - אה 14/1/2006  12:48 קשה מאד להגיב מרחוק על כל מה שעולה כאן ובלי להכיר את הנפשות הפועלות. אני לא אוסיף דבר בכל מה שקשור למערכת שביניכם- אבל אני רוצה להתייחס לדברים מנקודת המבט של הילדים - דרורית אמיתי-דרור 14/1/2006  15:3 דרורית, את נכס אמיתי. התשובה שלך כל כך נכונה, רגישה, מדוייקת. תודה שאת כאן. תודה. (ל"ת) - רונה 14/1/2006  15:26 לאלה1 לאחת עם אבא ולכל מי שכתבה לי-תודה! - טלי תקומי 14/1/2006  15:34 יקרה שלי, קראתי הכל ואני בהלם מכאן ועד טימבוקטו... - RR 14/1/2006  19:13 חשיבות הענין החוקי - ניל 14/1/2006  19:41 נראה לי שזה סתם סיפור שהמצאת... (ל"ת) - יעלי 14/1/2006  19:45 יעלי הנכבדה,גם אם את חושבת כך,למקרה שאת טועה ראוי שתתנצלי,ואם אינך טועה לא יזיק דיון כזה לכאלה שעוברות משברים מהסוג!!!! אז כך או כך,סיג לחכמה שתיקה... (ל"ת) - אחת עם אבא 14/1/2006  20:39 דרורית- את באמת מקסימה- אין מילים! (ל"ת) - רוית ב' 14/1/2006  21:14 קוראת ולא מאמינה - תיכף גם לבד 15/1/2006  1:43 רוצה לאמר - לבד מעכשיו 15/1/2006  2:31 לאישה השניה שעוברת את זה עם ילד אחד והריון - אני 15/1/2006  6:50 סיפור מהחיים, תחליטי מה רלבנטי מתוכו עבורך - ענבר 15/1/2006  13:19 ל-לבד מעכשיו ו-לרונה - שחף 15/1/2006  14:44 שחף תודה, נעמת לי. (ל"ת) - רונה 16/1/2006  1:12 לרונה - לבד מעכשיו 16/1/2006  18:19 לבד מעכשיו וגם האמא השנייה בהריון, מה איתכן ? אני חושבת עליכן המון. תכתבו מה קורה איתכן אם יש לכן כוח לעשות את זה (ל"ת) - היי 17/1/2006  0:9 מחשבות - לבד מעכשיו 17/1/2006  22:41 לבד יקרה - רונה 19/1/2006  23:21 רונה - לבד מעכשיו 25/1/2006  20:5 רונה - לבד מעכשיו 26/1/2006  9:49 לבד יקרה - רונה 26/1/2006  11:41 עוד דבר קטן וחשוב - רונה 26/1/2006  22:44 רונה - לגבי ההנחות - לבד

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש