פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 
17/2/2006 23:11 תיתי רופאת שיניים מאת:
מאחורי המקדח- יומן שבועי
כותרת:
אל המרפאה פסעו אתמול אמא וילדון קטן, תכול עיניים. האמא הסבירה לי, שאם פחד עובר בתורשה, אנחנו בצרות. אבא סיפר כמה חשש מטיפולי שיניים. עומרי נכנס שמח וטוב לב. פחד לא ניכר בו. אחרי שהכנתי לו כתר כתום מבלון, שיתאים לסווטשירט שלבש, התיישב עומרי בשלוה על הכיסא. הרגשתי שכאן אני אהנה!
בשלוה פתח עומרי את פיו, נתן לי לבדוק את שיניו. לעומרי בעיה בשן, שגרמה לירידת ציפוי האמייל מן השן. לא נורא. באיזו הסכמה הצטלם. פשוט שבעתי נחת. בעודי מחכה מחוץ לדלת, ציינתי באזני שותפי, שהילדון חמוד, והוא נדהם שואל: "חמוץ??" כמעט נחנקתי מצחוק.
בלי בעיות ניקיתי את שיניו של עומרי. שעה של נחת. פשוט נהניתי מהילד הנעים הזה.
ומשהו על טיפולי חרום: אני, ולא נראה לי שבכך אני יוצאת דופן, שונאת את טיפולי החרום, ה"עזרות הראשונות". לוח הזמנים משתבש. בדרך כלל הילד מפוחד ודואב. לא תמיד ניתן לאלחש את השן. בדרך כלל די פשוט לדעת אם מדובר במצב דחוף אמיתי, או הגעה פתאומית פשוט כי נוח. הורה וילד שעומדים בפתח המרפאה עוד לפני שהיא נפתחת, בדרך כלל מרמזים על דחיפות אמיתית. הפקידה הודיעה לי, כי הוריו של ילד מבקשים להביאו. השעה היתה שתיים בצהריים. הכי נחמד. יעכב לי את היציאה הביתה, בדיוק ביום בו אני ממהרת. כתוספת קיבלתי את הדבר השני שאני, ממש מתלהבת ממנו: הילד נשלח עם אחותו. משום מה, הרבה אחיות מלוות כאלה מוציאות את כל הפחדים והאגרסיות על הרופא. זה מעצבן וגם בעייתי, שכן לשם קבלת היסטוריה רפואית של הילד, עלי לטרוח ולצלצל להורים, לבדוק את הילד ואז לצלצל שוב, להתחיל להסביר מה צריך לעשות. בדרך כלל בשלב הזה, ההורה רוצה להתייעץ, ואני צריכה לשבת להמתין לאישורו הטלפוני. האבא מצלצל לשמוע הסבר מחודש והכל קורה כשהממתינים לתורם עומדים בפרצוף מאד לא מרוצה והשעון דוהר. נהדר. הגיעה אחותנו כלה, והתחילה להתווכח איתי, שלא צריך תיק רפואי בשביל לבדוק את אחיה. היא הודיעה לי בתוקף, שבדיקה של האח צריכה להיות מהירה מאד ואסור לי לטפל. רק להסתכל. אך, עיני רנטגן לוא היו לי! אחר כך ניסתה הפקידה ללא הועיל לתפוס את ההורים בטלפון.הכל לוקח זמן. אחותנו הלכה הביתה לחפש את ההורים והותירה אותי ובלבי תפילה: שיקבעו תור כדת וכדין, ויבואו עם אמא-אבא. את הבקשה המשונה שאני רק אסתכל, אף פעם לא הבנתי.

תוכן ההודעה:


תגובות נוספות
18/2/2006  15:39 תיתי, תודה מאותו דיון קודם - יסמין


   
 

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש