מדובר בגן לילדים בגיל טרום טרום חובה (3-4).הגן פרטי, 25 ילדים גננת +2 סייעות. הצוות מקסים , הגן נעים,מסודר ומאובזר כראוי, חצר מושקעת עם גן ירק . פגשתי את המנהלת של הגן ורציתי להתרשם ממנה על התנהלות סדר היום ובכלל על דעותיה החינוכיות.
תימצות דבריה:
הסדר יום בגן מובנה וצפוי לילדים,
התזונה בריאה -אין אוכל מתועש הכל טרי ,המון פירות ירקות מים וניראה בהחלט מזין. (יש צוות של מבשלות מחוץ לגן שמבשלות כל יום , ראיתי את המטבח והוא נקי ומריח טוב)
טיולים עם הילדים בישוב , תמיד יוצאים לחצר ביום נעים .
והלמידה מאד חוויתית.
יש להם חדר שינה ענק מלא במזרונים ובשעת צהרים כולם הולכים לישון , מי שלא רוצה יש אוירה שקטה (ציינה שרובם ישנים).
יש את המקום של המרחב החופשי , מפגש, יצירה .
לגבי המפגש-ציינה כי רובם משתתפים במפגש אך מי שלא רוצה(ומדובר בד"כ ב1 או 2) ,או שקשה לו לא חייב וימצאו לו תעסוקה אחרת . וכאן ההתלבטות שלי .
האם זה נשמע לכן נכון? הרי יש את המרחב החופשי שבו כל ילד בוחר את מה שהוא רוצה +חצר שבו כל ילד בוחר לו תעסוקה מסוימת אבל במפגש ציפיתי לשמוע שהדרישה היא שכולם ישבו ולא שכל אחד יחליט אם זה מתאים לו או לא . איפה המקום שבו הילד צריך גם להתאים את עצמו לסביבה . האם הויתור לא גורם בלבול לילד בכל הקשור לגבולות או שמדובר פה בגמישות ומענה הולם צרכים של הילד . מעניין אותי לשמוע את דעתכם , האם זה נשמע אולי "זורם" מדי ? מצד שני הסדר יום כל כך מובנה ומציבים גבולות בגן (ולא בצעקות אלא בהסברים ברורים ) . בקיצור אשמח לתגובות.
טלי
|
תוכן ההודעה:
|
