|
5/3/2006 8:59
|
כלכךפגועה
|
מאת:
|
מה עושים עם חוסר הערכה של בן הזוג
|
כותרת:
|
קשה לי לכתוב כי אני פשוט לא מבינה ולא מאמינה... נתחיל מזה שבן הזוג שלי עובד המון שעות ומסור לעבודתו בצורה מטורפת (אין שבתות אין חגים ואין כלום). אני כרגע מטפלת בתינוקת (בת 5 חודשים) שיונקת ועושה לי עדיין לילות לבנים. הגדול בכתה ב', והאמצעית בת 3 -חוזרים הביתה בצהריים. את הגדול השארתי בגיל 4 חודשים וחזרתי לעבודה של שעות ארוכות ופשוט נשבר לי הלב, עם האמצעית תקנתי והייתי איתה עד גיל שנה וחצי. עד הלידה עבדתי במקצוע שלי שהוא מאד תובעני שעות רבות והתגעגעתי מאד לילדים, כך שהתפטרתי כדי להיות איתם. חשוב לי לציין שבמקצוע שלי עובדים הרבה שעות ואין חצי משרה. אתמול שוב דברתי עם בן זוגי על כך שאני כבר לא יכולה להיות כל הזמן לבד ושנמאס לי מזה שהוא כל הזמן דבוק למחשב או פשוט לא נמצא. ומאז אתמול הוא טוען שאני חייבת לחזור לעבודה לא מבחינה כלכלית אלא כי אז אני לא אוכל לבוא אליו בטענות ןלא שהוא מתכוון להיות בבית בערבים אלא שאז תהיה מטפלת- אני לא הבנתי את הקשר... היום הוא נסע לשלושה ימים לחו"ל וכל הדרך לנתב"ג הוא רק אמר לי שאני אתחיל כבר לעבוד ושאז הוא יוכל להגיד בעבודה גם שאשתו עובדת (?!). אני בשוק מחוסר ההערכה , אני ויתרתי כרגע על קרירה כדי להיות עם הילדים וזה חשוב לי מאד, ואני לא מבינה איך אני כל כך לא מוערכת ועוד על ידי בן זוגי ואני ממש פגועה. אין מה לדבר על ייעוץ זוגי ואין לי אפילו את המשאבים הנפשיים כדי לגרור אותו לשם. מדהים איך הכל כל כך מתכנס ל"לעשות רושם" ן" מה יגידו". עצותכן החכמות יתקבלו ההרכה כי פשוט נמאס לי.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|