|
29/4/2006 13:15
|
ניל
|
מאת:
|
גמילה מהנקה בגיל שנתיים - אולי ד"ר ליבוביץ' באזור?
|
כותרת:
|
זהו, החלטתי לגמול את בתי בת השנתיים ושלושה שבועות. תקופה ארוכה היא ינקה רק בוקר וערב. אח"כ בין הספרים שהיו לנו היה ספר האוכל על נפתלי ושם כתוב שתינוקות יונקים וילדים גדולים אוכלים אוכל וזה מאד עשה עליה רושם. דיברנו על זה כמה פעמים ועשה רושם שזה יותר משפיע עליה מאשר "ציצי הלך לישון" (זה אף פעם לא היה אכפת לה - אז הלך לישון, אז מה, גם אמא הלכה לישון עד שהיא העירה אותה...). וגם אני מרגישה טיפשה להמציא סיפורים - הרי הסיבה היא באמת שהיא כבר גדולה. לפתע לפני חודשיים הפסיקה לבקש ציצי לפני השינה ונשארנו רק עם הנקת בוקר. החלטתי לגמול לגמרי כי די היא כבר גדולה לי בשביל לינוק וגם כי היא פתאם מאד נושכת.
בכל מקרה, כבר כמה ימים שאנחנו מדברים במשך היום על זה שתינוקות אוכלים ציצים וילדים גדולים שותים מים וחלב ואוכלים אוכל. אמרנו גם שכשהיא תקום בבוקר היא תבקש מים או חלב. שני בקרים היא קמה וביקשה ציצי ואמרתי לה שהיא כבר גדולה ולא יונקת ואולי היא רוצה חלב או מים. היא קצת בכתה והסכימה לחלב. היום היא באה, לא ביקשה כלום ועמדה נבוכה. ממש כאב לי הלב עליה כי ידעתי מה היא רוצה וידעתי שהיא מבינה שזה כבר לא. אז מיד הצעתי לה חיבוק גדול ושאלתי אותה אם היא רוצה לשתות או לאכול והיא לא רצתה כלום. חיבקה אותי המון המון וזהו אח"כ קמנו.
אבל מה - כל הימים האחרונים היא קצת עצובה וקצת עצבנית ואני חוששת שזה בגלל הגמילה. אמנם נראה שזה הולך חלק יחסית אבל יש לי תחושה שזה מאד כבד לה ואני לא יודעת איך להקל עליה. אולי השיטה כאן א היתה מוצלחת? אולי לא מספיק נתתי לה לדבר על הרגשות שלה? אולי הרעיון של ילדים גדולים הפעיל עליה לחץ? לא יודעת אבל אני מרגישה שקשה לה ואני לא מוצאת את הפתח לעזור.
למישהי יש רעיון?
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
