בני בן שנה ושלושה חודשים. גדול, שמח ומתפתח יפה. אני מודאגת מכך שהוא לא מוכן לאכול אוכל מוצק. אף פעם לא שש לאכול מוצקים (מכל סוג. ותאמינו לי ניסיתי ה-כ-ל!). אצל המטפלת אכל עד לא מזמן מרק ירקות + אורז ועוף והכל מרוסק. לא מת על זה אבל איכשהו נכנס. בבית לא מוכן לגעת בזה. בחופשת פסח, כשהיה שבועיים בבית, הכנתי מוצקים (אורז, פתיתים וכו') ואיכשהו היה מוכן לטעום מעט. כשחזר למטפלת אמרתי לה שאיני רואה סיבה שיאכל מרוסק (פיו מלא שינייים) וכל יום אני מכינה לו אוכל מוצק אבל...כלום. במקרה הטוב טועם כפית אחת וזהו.היא בעד המרק המרוסק, אבל לי זה נראה חשוב שיאכל אוכל "רגיל" וחשוב לי מעבר לתזונה גם ההרגל של לאכול עם המשפחה, ובבית כאמור הוא אף פעם לא היה מוכן לגעת במרוסקים. לעומת זאת יחסיו עם בקבוק המטרנה חמים. הוא מוכן לחיות על מטרנה. אוהב לאכול מעט פירות (בננה, תפוח, אגס) חתוכים וכמובן שגם שטויות(ביסקוויטים, צ'יריוס, מעדנים). אני מאוד מודאגת מכך שהוא לא אוכל אוכל "רגיל" (ירקות מבושלים, עוף). ייתכן והדבר קשור בכך שאצל המטפלת הם אינם יושבים ואוכלים ליד שולחן, אלא היא מאכילה את הילדים אחד אחד. ניסיתי לדבר איתה על כך, אבל זו הדרך שלה ואין לה כוונות לשנות את זה. אבל גם בבית, כשאני נותנת לו לאכול לבד ולחרב את סביבתו...התוצאות זהות. האם זה "בסדר" שהוא יחיה על מטרנה ופירות כרגע? מה אפשר לעשות? אני לא רוצה שהאוכל יהיה "אישו" של לחץ בבית, אבל מאוד מודאגת. ברור לי שלתיכון הוא לא ילך עם בקבוק, אבל בכל אופן, מה לעשות לבינתיים?
|
תוכן ההודעה:
|