אתמול פתחתי את דלת הכניסה לבנין ומחשבה חלפה במוחי: כשרק עברנו לגור כאן, חודש לפני שנולדת, הייתי אדם אחר. הייתי אדם יחידני, עם גבולות קיום, מוגדרת כזאת ושטוחה. היום אני מישהי אחרת: כמעט לא להכיר. ומתי כל זה קרה? כשנולדת, וגדלת, והגדרת אותי כאמך - אשה גבוהה כל כך (לא, לא גבהתי בפועל אפילו סנטימטר), מלאה (לא, גם לא שמנתי) מגיעה לכל פינה כאילו משוחררת ממסגרות פיזיולוגיות. עכשיו, כשאת אוטוטו בת ארבע, אני סוף סוף מבינה: באותו בוקר יום שישי קסום לא רק אני ילדתי אלא גם את. ילדת את אמא שלך.
|
תוכן ההודעה:
|