פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

22/7/2008 9:47 רונה מאת: המירוץ המטורף הזה כותרת: איזה מן מירוץ מטורף זה החיים האלה כמו קרסולה שמאבדת שליטה. אני מרגישה כאילו מרב שאני רצה ורצה אני לא עוצרת לרגע בשביל לנשום עמוק ולהנות מהעכשיו. אני בת 35 ומרגישה שבכלל לא התבגרתי כאילו עדיין יש לי רצונות של ילדה שלא מבינה כלום מהחיים שלה. מתי אני אתעורר ואם בכלל. זה לא שיש לי על מה להתלונן נשואה לאיש אהובה עם שני ילדים מופלאים בקרוב לפני מעבר לבית חדש וגדול. בית של גדולים. של מבוגרים. רוצה הכל מהכל ואולי בגלל זה מרגישה שאין לי כלום. רוצה לעבוד וכמובן גם להצליח אבל הלחץ בעבודה מטריף לי את הדעת רוצה לעשות הרבה כסף אבל גם להיות בבית בשביל הילדים רוצה לאהוב ולהיות רכה אבל גם לחנך ולשים גבולות רוצה שלילדים יהיו חוגים אבל חם לי מדי בשביל לצאת מהבית. רוצה להיות קשובה אבל רוצה גם קצת שקט רוצה לתכנן סופי שבוע כיפים עם הילדים ובסוף הכי רחוק שמגיעה זה הקאנטרי ליד הבית רוצה לסדר את הבית ולבשל אבל מספיקה בקושי לאכול משו בפיתה רוצה עוד חברים אבל אין אנרגיות לאלה שיש רוצה להקדיש לחברות המעטות שנותרו אבל אין זמן לשיחות במהלך היום רוצה לעשות ספורט וחוגי העשרה אך בערב רק רוצה להתגלגל למיטה ולהספיק לקרוא ספר לפני שמתעלפת מעייפות רוצה תואר שני אבל מי יהיה עם הילדים ולמי יש זמן למבחנים רןצה זוגיות טובה אבל רוצה ממנו גם שקט אבל שיהיה לידי תמיד רוצה להיות מאושרת אבל לא יודעת אושר מה הוא. רוצה שהילדים יהיו בריאים רוצה להכיר את הנכדים אבל החרדות האינסופיות לא מפסיקות להופיע בלילות. ואני לא מדברת על הקושי היומיומי עם אהובים שחולים, שיפוץ הבית, מעבר דירה, מריבות עם אמא, בלבולי מח של אבא, נזילה במקלחת ,גוקים במטבח, ארונות מבולגנים וערימות צעצועים, חיפוש אחרי מטפלת רישום לגני ילדים למצוא את הצבע המתאים לבית להספיק לסדר גבות מריבות עם הבעל ייסורי מצפון ווסת חודשית ומחשבות על עוד ילד (???). ובתוך כל זה למצוא את עצמי. אותי. רוצה לסוע להודו אבל אני נשואה רוצה לסוע להודו אבל אני אמא רוצה שקט . רק אצלי זה ככה? אני המטורפת היחידה? ובמשרד מודפס בצבע יש לי את זה כתזכורת כואבת ליהירות שלי: קונפציוס נשאל- "מה מדהים אותך ביותר בבני האדם??" תשובתו החכמה: "בני אדם מאבדים את בריאותם כדי ליצבור כסף, ואז הם מאבדים את כספם כדי להציל את בריאותם- הם שוכחים את ההווה, וכך אינם חיים לא למען ההווה ולא למען העתיד ובה בשעה שהם חיים כאילו לעולם לא ימותו הם מתים כאילו מעולם לא חיו" קצת כבד על הבוקר לא? רונה תוכן ההודעה: תגובות נוספות 22/7/2008  10:31 מאניגיד לך.... אני פשוט אוהבת אותך!!!! למה? כי פשוט הוצאת לי מחשבות מהראש! - מיכל של נ"נ 22/7/2008  10:44 ומה שעצוב הוא - הילה 22/7/2008  11:9 רונה, הזדהות מלאה מכאן - ניבי 22/7/2008  11:51 "עוד פעם רונה והשטויות שלה" :-) - דפלול 22/7/2008  11:57 מצחיק - לא היום 22/7/2008  12:50 מזדהה ועושה מעשה - עוד שין 22/7/2008  14:56 גם אני + המלצה - חדווה 22/7/2008  15:35 עוד שין - נוסעת להודו?? - רונה 22/7/2008  16:2 את בעצמך מותקית - סמדר 22/7/2008  22:46 אוי נהדר, בדיוק רציתי להמליץ על ספר נפלא שאני קוראת, "בודהיזם לאמהות" - נלי 23/7/2008  0:12 אכן... - maia 23/7/2008  10:5 רונה...הגיגים בעקבות דברייך - שין 23/7/2008  10:58 רוצה להזכיר לכולכן ומשהו לרונה - אמא של סיוונע 23/7/2008  14:45 היי בנות... - חן של יובל 23/7/2008  18:24 אז מתי זה נגמר? - רונה 23/7/2008  23:54 רונה, - ריש 24/7/2008  10:6 לרונה ולשין - אורחת פורחת כבר לא בתפוצות 24/7/2008  10:28 זה לא שאני לא מאושרת - רונה 24/7/2008  11:40 רונה, - ריש 24/7/2008  11:40 חוסר השקט הוא פנימי ושום דבר חיצוני שיקרה לא ירגיע אותו... - אמא ל 2 24/7/2008  14:14 לרונה - אמא של אורי 24/7/2008  15:21 אין לאן לרוץ - ניה 24/7/2008  18:5 וגם הפעם... עד שהגעתי לקרוא הדיון כבר כמעט הסתיים, ובכ"ז... - אמא של פיצי 24/7/2008  23:25 היא מדברת על חלל , ואתן מדברות על שינוי מקום מגורים? (ל"ת) - גבי 25/7/2008  15:51 אז מה אני לומדת? - רונה 25/7/2008  18:24 בטח שהחיים האלה מוטרפים, אבל למה לבד? - אמא של פיצי 27/7/2008  23:10 רונה איך הבנת ככה? - maia 28/7/2008  10:0 אני מרגישה שאצלכן זה פחות דראמטי - רונה

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש