בתקווה להווה טוב ועתיד טוב יותר:
עם כנסת ראשונה – נתן אלתרמן
שוב יהי יום אביב, יום תמורות ופליאות, באוויר ישתובב ריח מנתה. וצירים בדלגם על גבי שלוליות, ילכו רעי, הפרלמנטה. הם ישבו ויקשיבו לנאום (ישיבה מספר אלף ואלף ושבע)... אחדים יחטפו לרגעים קצת נמנום, אחדים סתם יישנו שנת קבע... וינאם המרצה על יצוא הפולים, או על מס החזקת חתולים של בית... (ההיסטוריה גם לה יש שעות של חולין, לסריגה. לתיקון גרביים). אז מאיזה אשנב שנפתח איזה דרור תיכנס אל היכל הכנסת, תרקד קצת על פני פטישו של היו"ר, וכמעט תהפוך את הקסת... ובעופה ילווּהַ צירים במבט וידעו: היא צירה מזומנת מרוחו העזה של אותו ערב שבט בו נולַדְתְ, אסיפה מכוננת
|
תוכן ההודעה:
|