פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

8/1/2011 12:28 דרורית אמיתי-דרור מאת: בעקבות שאלה שקראתי עכשיו בפורום - מעלה לדיון נושא רגיש וחשוב: ילדים ושקרים. מה דעתכם? האם, איך, מתי, למה, לשם מה הילדון שלכם משקר? (מצרפת חלק מראיון שעוסק ב שקרים בגיל הרך, שנעשה איתי לצורך כתבה בעיתון). דרורית כותרת: ילדים ושקרים מאת טל אלעזר, עיתונאית הפעם הראשונה שהורה מבין שילדו משקר לו יכולה להיות מבלבלת, מלחיצה ומכעיסה.... ....דרורית אמיתי-דרור, יועצת להורים, מומחית לגיל הרך: "בגיל הרך (שנתיים – שש) עדיף לדבר על פנטזיות מאשר על שקרים. ילדים צעירים לא מבחינים באופן ברור בין מציאות לדמיון; מבחינתם האמת הרגשית שלהם היא המציאות. ההורה צריך להבין שעולמו הרגשי והמחשבתי של ילד עד גיל שש בנוי אחרת מעולמו של מבוגר. ילד יכול לספר שהוא היה על הירח, או שילד אחר הרביץ לו, ומבחינתו זה בדיוק אותו דבר. הילד לא משקר, אלא משקף פחד, רצון, או שאיפה. הילד חי את החוויה הרגשית שלו כאילו היא המציאות עצמה; כפי שהוא יכול לחלום משהו בלילה ולהיות משוכנע שזה קרה במציאות, גם חלום בהקיץ יכול להיות בעיניו אמיתי לחלוטין." האם אין זה תפקידנו ללמד את הילד להבדיל בין חלום למציאות? "כן, אבל בעדינות. אנחנו מעודדים את הילד לשחק במשחקי דמיון ומתפעלים מיצירי דמיונו, אבל ברגע שהוא אומר משהו שמבחינתנו חורג ממסגרת המשחק אנחנו מאשימים אותו בשקר. מבחינת ההורים "הייתי על הירח" זה מקסים, ואילו סיפור על ילד שהרביץ לו זה שקר גס. אבל ילד יכול להיות כל כך עסוק בפחד שלו מילד אחר, שהוא מעתיק את החשש לחוויה, שעבורו היא אמיתית לגמרי." אז איך ההורה צריך להתמודד? "לעזוב את עמדת החוקר הביטחוני, להפסיק לעסוק בחקר ה"אמת", ולהתחיל להקשיב לילד. מה שמעניין הוא לרדת לעומקה של המחשבה שהילד מנסה לחלוק איתנו. את הברור מה קרה באמת עדיף לעשות מאחורי הקלעים, באמצעות תשאול הגננת או מבוגרים אחרים. אחרי שמוודאים שמדובר בסיפור שהוא יציר דמיונו של הילד אפשר לומר: "סיפרת לי סיפור, וזה בסדר גמור, אבל זה לא היה באמת. זה היה בכאילו." במקום להאשים את הילד בשקר משקפים לו את ההבדל בין עולם המציאות לעולם הדמיון". קורה גם שילד קטן משקר בכוונה ובמודע. "שקרים מודעים בגיל הרך הם שלב התפתחותי חשוב. הם מראים שהילד מבין שהוא והזולת הם שתי ישויות שונות; הוא מבין שהוא יכול להיות במקום רגשי ותודעתי אחד ואמא (והזולת בכלל) במקום אחר. זהו דיאלוג ראשוני וחשוב של הילד עם רעיונות חדשים ומסעירים כמו מוסר ואמת, וההורה צריך לזרום עם זה ולא לעשות עניין מכל דבר קטן. גם אם הילד משקר, בשום אופן לא לשים עליו תווית של שקרן." מתי בכל זאת צריך לדאוג? "כאשר תדירות השקרים גבוהה, ובעיקר כשהתוכן שלהם מדאיג. נורה אדומה נדלקת כאשר ילד חי רק בעולם הפנטזיות, ומסרב באופן גורף לעבור לעולם המציאות, למשל הוא מוכן ללכת לגן רק בתחפושת. מדאיג כשילד מרבה לומר: "כואבת לי הבטן, אני לא יכול ללכת לגן." אבל מה שמטריד פה הוא לא השקר, אלא העובדה שיש לו קושי בגן והוא לא מספיק בוטח בהורה כדי לשתף אותו. עוד יותר מדאיג כאשר הילד מפתח כאבי בטן אמיתיים, כדי לצאת זכאי מבחינת השקר. השקר הוא כלי בשביל הילד, והשאלה היא מה הכלי הזה מכיל, מה הוא משרת, ואיך הוריו של הילד יכולים לעזור לו, כדי שלא יזדקק לכלי הזה. שקרים כואבים, שיכולים להופיע כבר בגיל הרך, הם שקרים שנועדו לחסוך מההורה אכזבה: ילד שמרגיש שמקבלים אותו רק בחלקים המוצלחים שלו, ומתאמץ להסתיר את כישלונותיו באמצעות שקרים, ילד שיודע מה מרצה את הוריו ומרגיש שעליו לרצות אותם תמיד – ולכן אם המציאות איננה מאפשרת לו להגיע למצב כזה – הוא יוצר מציאות חליפית (מציאות "טובה יותר") ומציג אותה בפני ההורים. לכן צריך לתת לילד מרגע שנולד מסר ברור וחזק של אהבה וקבלה ללא תנאי, שיאפשרו לו לחלוק בכנות את כישלונותיו וחולשותיו עם ההורה. חשוב גם לזכור שהכול מתחיל מדוגמא אישית. רובנו משקרים מפעם לפעם כדי ליישר הדורים, לעשות קיצורי דרך ולקדם עניינים. הילד מקבל מסרים מאוד מבלבלים מהמבוגרים. כשהוא אומר משהו אמיתי אבל חסר טקט אנחנו אומרים לו: "לא הכול מוכרחים להגיד" ו"תגיד שהמתנה מוצאת חן בעיניך" גם אם הוא ממש לא אוהב אותה. אנחנו מעודדים אותו להיות מנומס במקום להיות כן, להיות נחמד לכאורה במקום להיות אמיתי וישר. מבחינתו זהו שקר. לפעמים אנחנו מבקשים ממנו לשקר בשמנו, למשל לומר שאנחנו ישנים כשלא בא לנו לדבר עם מישהו בטלפון. צריך להיות עקביים, להתחיל מדוגמא אישית ולא לצפות מהילד להיות יותר ישר מאיתנו. זה בסדר שאנחנו לא מושלמים, זה מצוין שאנחנו לא מושלמים - אבל כדאי וחשוב מאד לא לצפות מהילדים שלנו להיות מושלמים, בוודאי לא יותר מושלמים מאיתנו.".... תוכן ההודעה: תגובות נוספות 8/1/2011  18:33 דרורית-היית משנה משהו בהתייחסות אם מדובר בילדה גדולה - ילדתי משקרת

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש