לא יודעת מאיפה להתחיל.
בני לומד בחטיבת ביניים בעיר מגורינו. הוא תלמיד מצטיין (כל התעודה מאיות) וממושמע -אחד מהטובים. ביום חמישי קראה לו המחנכת וביקשה לעדכנו כי הוא יקבל ב' בהתנהגות מכיון שחסר לו אישור על 15 שעות חיסור, שככל הנראה מדובר על מחלה, כי מדובר בשלושה ימים רצופים של חיסור. דבר זה יגרור לכך שהוא לא יקבל תעודת הצטיינות זאת למרות שמגיע לו. בני שאל כיצד יוכל לתקן זאת , וכי הוא יכול להביא את האישור שוב. המורה הודיעה לו חד משמעית שזה בלתי אפשרי, שהיא לא קיבלה את האישור בסמוך למועד המחלה וע"פ חוקי בית הספר והתקנון לא ניתן לאשר בדיעבד מחלה (זה גם מוזר בעיני). עוד היא ציינה כי היא מבינה שמדובר במחלה אבל ידיה כבולות ושהיא מעדכנת אותו כי הוא רגיש והיא יודעת עד כמה חשובה לו התעודה, מה גם שהוא אכן מצטיין.
באותו יום אחר הצהריים התקשרתי למורה וביקשתי לבדוק איתה כיצד ניתן לתקן את המעוות, הסברתי שאנחנו הבאנו את כל האישורים וייתכן כי היא איבדה או שכחה לעדכן, שאני יכולה לשחזר את האישור בלי בעיה, ומעבר לכך אם ברור לה שהוא היה חולה מדוע להתעקש על האישור (למרות שבוודאות שלחנו אותו), המורה הסבירה שזה תקנון בית ספר שגם המורות מתרעמות על כך אך אין עם מי לדבר שמנהל מאוד נוקשה בנדון ושוב ושוב חזרה שברור לה שבני אינו ב' בהתנהגות או מדבריה "הוא האחרון שמגיע לו" אבל אין ברירה, אם נרצה נוכל להגיש ערעור אך ורק לאחר חלוקת התעודות וגם אז היא בספק כי המנהל מאוד נוקשה וכו' וכו'. השיחה היתה יותר ארוכה מהכתוב אך בשורה התחתונה הודעתי לה שאני מתכוונת לטפל בזה מול מנהל בית הספר, על כך היא ענתה שלא כדאי לי כי אין לי סיכוי ומעבר לזה אסור היה לה להגיד את זה לבני כך שאם אני אדבר איתו היא תצטרך לשאת בתוצאות. או במילותיה "אין מה לעשות כשלתי בלשוני וכנראה שאני אחטוף על זה"... השיחה הסתיימה ולמחרת בבוקר ניגש בעלי לבית הספר בכדי לדבר עם מנהל.
להלן השתלשלות הדברים כפי שקרו בפועל:
בעלי ניגש למזכירות וביקש לדבר עם המנהל (הוא מעולם לא ראה אותו לפני) המזכירה ציינה כי הוא יצא לחדר מורים ויצאה לקרוא לו בינתיים המתין בעלי מחוץ לחדר המנהל. מולו הוא ראה את מחנכת הכיתה מדברת עם מישהו, וכשהיא הבחינה בו היא ניגשה אליו ואמרה לו "תקשיב אין מה לעשות והמנהל לא מוכן לשוחח איתך על זה" על כך ענה לה "אבל אני רוצה לשוחח איתו", היא אמרה שהיא חייבת לגשת ללמד והלכה לכיתתה.
בעלי ניגש אל המנהל הושיט ידו ללחיצת יד והציג את עצמו
המנהל פנה אליו ואמר "אין לי מה לדבר איתך מבחינתי אתה לא יודע כלום על התעודה, ואם תרצה תוכל להגיש ערעור רק לאחר קבלת התעודות"
בעלי ענה "אבל אני מבקש לדבר איתך"
על כך ענה "אני לא מתכוון לדבר איתך ואל תענה לי" (ציטוט מדויק)
בעלי ענה לו "אני חושב שלא תהיה לך ברירה אלא לשמוע אותי אני מבקש לשוחח איתך לפני מועד חלוקת התעודות"
על כך ענה "אתם ההורים חושבים שתוכלו להכנס לנו לורידים, אני לא מתכוון לדבר איתך ומבקש ממך ללכת מפה- הפקידה שלי תקבע איתך"
בעלי ענה לו "אני רק מבקש שזה יהיה לפני יום שני"
המנהל לא ענה הסתובב והלך לחדרו.
בעלי הלך אחריו ונכנס לפקידה וביקש ממנה לקבוע פגישה היא נכנסה לחדרו של המנהל וכשיצאה אמרה לו שתיקבע לו פגישה אך היא לא יודעת מתי זה יקרה.
בעלי ניגש לחדרו של המנהל במטרה להדגיש שהוא מבקש שיחה שתתקים לפני יום ב'. המנהל בעיניים מושפלות ישב מאחורי שולחנו וחישב במחשבון מספרים וסינן לעברו"אני באמצע" בעלי המשיך לעמוד ממתין שיסיים את הפעולה אך להפתעתו הרבה המנהל סיים את משימת המחשבון ועבר לביצוע פעולה אחרת, פה החליט בעלי לפנות אליו בדברים ואמר לו "אדוני זה שאתה לא מסתכל עלי ומתייחס כאילו אני לא פה ומשפיל אותי לא יגרום לי להעלם אני מבקש ממך להישיר אלי מבט ולכבד אותי כאדם ואני מבקש ממך לקיים את הפגישה המתוכננת לפני יום ב'. המנהל הרים את עיניו ואמר "אמרתי לך השפקידה תתקשר אליך, אנימבקש ממך לצאת עכשיו". כך הסתיימה השיחה.
מיותר לציין כי עד לרגע זה לא התקשרו לקבוע איתנו פגישה.
תודה למי שהחזיקה מעמד עד כה- אנחנו החל מיום שישי בה התקיימה השיחה מזועזעים והתחלנו לפעול בנדון אל אני מרגישה שאני חייבת לעשות יותר מזה.
אני חייבת לציין שעד כה לא היה לנו כלום עם בית הספר, למרות שיש לנו ביקורת קשה על דרך התנהלותו. כל בית הספר נמצא תחת טרור מתמשך של האדם הזה. במקצועי אני באה מתחום הפסיכולוגיה ואני יודעת שהתוקפנות והברוטליות שלא לדבר על הסדיסטיות היא שלו, אבל אני לא מסוגלת לעבור הלאה בלי לעורר את האנשים מסביב.
אני כל כך שמחה על כך שבעלי שמר על איפוק והיה נאמן לדרכו כאדם מול המנהל, אני חושבת שבקלות אני הייתי יכולה להיגרר לאמוציות אם הייתי שם.
חברות יקרות מבקשת לשמוע עיצות ממכן
תודה
|
תוכן ההודעה:
|
