בת שבע וקצת. לא אוהבת לאכול. אנחנו לא עושים עניין מאוכל ומעולם לא ישבתי לה על הראש. ואכן היא תמיד אכלה מאד מעט. אפילו ממתקים לא ממש אוהבת. מבחינתה כל הסיפור של אוכל זה עול.
לפני כמה חודשים שמנו לב שכל הכיתה עוקפת אותה בגודל והיא נשארת במקום. התחלנו במעקב מדידות ואכן ראינו שהיא ירדה במשקל ולא עולה בגובה. נשלחנו למליון בדיקות והכל יצא תקין. הוחלט לחכות עוד כמה חודשים ולבדוק שוב. התחלנו להקפיד בתקופה זו על אכילה: אני מבחינתי הרפיתי מאוכל בריא ואפשרתי יותר שוקו, דגנים עם חלב, שניצלים, פיש אנד צ'יפס - דברים שאוכלים בבית אבל לא הרבה והיא מאד אוהבת. היינו עכשיו באנגליה והילדה חיתה מצ'יריוז עם חלב בכמויות, קורסונים ופיש אנד צ'יפס. והנה, אתמול בבדיקה, ראו שהיא עלתה ממש יפה גם במשקל וגם בגובה. הרופאה היתה מרוצה וקבעה תור לעוד שלושה חודשים למעקב. והנה בימים האחרונים היא שוב לא רוצה לאכול. הסנדוויץ' חוזר מהקייטנה שלם לחלוטין, בארוחת צהרים בקייטנה אף פעם אין אוכל שהיא אוהבת, בבית לא בא לה כלום. אני לא יודעת מה לעשות.
תמיד הייתי נגד להתעכב על ענייני אוכל ונתתי להן יד חפשית אם כי במקביל האוכל בבית באופן יחסי בריא, אין הרבה ממתקים וחטיפים באופן קבוע, ומשתדלים לאזן בין מזונות בריאים לכאלו שהיא אוהבת (שתי בנותי האחרות אוכלות הכל ומאד אוהבות אוכל מבושל ובריא). ותמיד תהיתי לגבי זה שהיא לא אוכלת אבל הייתי בגישה שכולם גדלים ושילדים לא מרעיבים את עצמם. אבל הנה, עובדה, היא לא גדלה. היא לא מכניסה מספיק קלוריות.
איך עושים את זה?
|
תוכן ההודעה:
|
