בני הגדול בן 7 והקטן בן 4. כשבא לגדול חבר, זה פשוט סיוט. הקטן מציק, מפריע, לוקח להם דברים ואף מרביץ. זה קורה גם כאשר באותו זמן יש אצל הקטן חבר (אני נמנעת מלעשות זאת כי אז אני צריכה להתמודד גם עם ההצקות וגם עם החבר שנותר או מצטרף). אני מרגישה ברגעים אלו שהוא כמו תינוק, עם כל הבנתי והאמפתיה שלי לקנאתו. אני מציעה לו לעשות דברים איתו אני והוא וכלום לא עוזר. כל השהות של החבר הופכת לקרב הישרדות שלי.. כשבניי לבד עם ביחסים מאוד טובים ומשחקים יחד. אני מוצאת את עצמי ממש חרדה לפני הגעה של כל חבר של הגדול הביתה בטח ובטח חבר שבא לראשונה. אשמח לעצתכן.
|
תוכן ההודעה:
|
