שלום, מורה השח-מט של בני (אחד השחקנים המובילים בישראל) רוצה לקחת את ילד למשחקי האליפות לילדים, הנערכים במשך שלושה ימים בחנוכה. המטרה אינה שהילד שלי ינצח (הוא יהיה הכי צעיר בקבוחצת גיל שלו), אלא, לדברי המורה, שיצבור נסיון כך שבשנה הבאה יוכל לנסות ולהעפיל לגמר האליפות. המורה מעריך שהילד ינצח בכרבע-חצי מהמשחקים (בתחרות השנה), ויפסיד בשאר. הילד אמנם מוכשר מאוד בשח-מט, אבל מתמודד עם קשיים בתחומים אחרים (כתיבה, נמצא בריפוי בעיסוק שלא ממש עוזר; מוטריקה עדינה וגסה וכו'). בעיקר, הוא סובל מבטחון עצמי נמוך מאוד, והוא ילד רגיש מאוד. האם לרשום אותו לתחרות? מצד אחד, נסביר לו לפני כן שהוא יהיה הכי צעיר, שכבוד שהוא הוזמן להשתתף, ושהמטרה היא ללמוד ולהינות, אך לא לנצח. המורה אומר שההתמודדות עם ההפסדים היא בונה לכל תחומי החים, וגם לעתידו בעולם השח-מט (הוא סבור שיש לו עתיד בתחום).הוא חושב שאם לא נרשום אותו לתחרות, אז בעצם "נעצור אותו". מצד שני, בשביל מה לרשום אותו, מתוך ידיעה שהחוייה המרכזית שלו תהיה הפסד? האם לא כדאי להעשיר אותו בחוויות של הצלחה? יהיה קשה לשכנע שהפסדים הן "הצלחות"(גם אם נגדיר שההצלחה היא בעצם ההשתתפות). הילד עצמו רוצה ללכת. מה דעתכן? האם "לסמוך עליו" או "להגן עליו" בנסיבות אלה?
|
תוכן ההודעה:
|