פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

17/12/2011 22:9 תיתי רופאת שיניים מאת: מאחורי המקדח- יומן שבועי כותרת: עמיאל הגיע למרפאה בלווית אמא ושתי אחיות קטנות. אמא ביקשה שאבדוק את שיניהן של הבנות. הבדיקה עברה בקלילות, ואני קמה להחליף שוב כפפות וציוד, לקבל לטיפול את עמיאל, שנזקק לטיפול שורש. עמיאל לחוץ מאד, מתיישב ליד אמא. יסכה הסייעת פותחת את הברז למלא כוס מים, וחשכו עיננו. זרם קלוש עד בלתי קיים יוצא מן הברז. אני רצה לחדר אחר, וגם שם אין בשורות. טלפון לעיריה, מבשר על פיצוץ בצינור מים ראשי, וצפי להפסקת מים בת שעה וחצי מינימום. אמא עוד אופטימית. בכל זאת, הגיעה מרחוק. סיכמתי איתה, שתחכה שעה. אם יחזרו המים, נתחיל בטיפול. אם לא, נתייאש. כל כך שמחתי שהיה מזל ולא התחלתי בטיפול. זו צרה לא פשוטה, ככה לעבוד בלי מים. אני מנצלת את המים שנשארו עוד בצנרת, בכדי לשתות קצת, וממתינה. אין. המים חזרו רק שמונה שעות מאוחר יותר. עמיאל כבר חזר מזמן לביתו. השבוע, שוב חזר עם אמא, לטיפול השורש. בתקווה גדולה הביט בברז, אבל הראיתי לו, שהמים זורמים בעזוז. לא כל יום פורים! עמיאל פורץ בבכי גדול. מסרב לשכב על הכיסא. לא רוצה טיפול. אמא ואני משכיבות אותו בעדינות, והוא פורץ בזעקות. לא חשוב מה אני עושה. מביטה במראה, שמה סכר גומי, כל דבר גורם לזעקות גדולות, ואמא נלחצת מאד. אמא סיפרה לי, שלמדה התמודדות עם לחצים בעזרת ליטוף מהיר של הגוף, והיא מפעילה את הטכניקה על עמיאל הצורח. אני יודעת שאין מדובר בכאב, פשוט כי הצעקות אינן קשורות למשהו שאני עושה. ניגוב פרור בעזרת צמר גפן, אינו כואב, שאיבת רוק מהפה בעזרת סקשן, לא כואב. בד בבד, אני מודיעה לעמיאל, שאם ימשיך לצעוק, אני לא אדע אם כואב או לא, ופשוט אוסיף עוד חומר אילחוש. בחיי שאינני יודעת מה עזר יותר, דברי או הליטוף הנמרץ, או אולי הפעולה המשולבת? עמיאל פשוט נרגע באחת, כאילו כיבו את כפתור הצעקות, נשכב בשקט, ושאר הטיפול עבר בשלווה מופתית. בלא צעקות ובלא לחץ. תענוג. סיימתי את הטיפול, ובדיון "מעמיק" עם אמא, הוחלט כי הוא זכאי לשתי מתנות. (מזל שאמא הסכימה...) בצאתם, אמרה לי אמא, שהיא כל כך שמחה שעברה את הסדנא ההיא. גם אני שמחה. תוכן ההודעה: תגובות נוספות 21/12/2011  8:11 uayqyqhz - dghyacccss

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש