|
27/1/2012 4:54
|
יצאתי למסע צריכה אתכן
|
מאת:
|
תודה לכל הבנות שכתבו לי זה מעודד ושיתוף
|
כותרת:
|
אמהות נשים יקרות
תודה רבה שהגבתם לפניה שלי חשבתי שלא ענייניתי איתכם אז לא בדקתי הרבה זמן. אני לא צריכה לספר לכן שעצם האמפטיה זה הרבה מאוד בשבילי.
ובכן אתמול התחלתי הזרעה. עכשיו4:30 בבוקר ואני לא מצליחה להירדם. בן הזוג שלי חי בעולם משלו לגמרי סביב העבודה. ואני שבדרך כלל מוצאת את הכח לאסוף את המשפחה ולהכיל אותו עם הלחצים שלו מרגישה שאני צריכה יותר. תגידו אתן לא מרגישות לפעמים שאתן רוצות יותר? לא ברמה שהכל יהיה בסדר אלא מישהו שיתפעל מכן ויגיד לכן כמה אתן נהדרות מקסימות ומיוחדות. שאתן מספיקות כל כך הרבה וגם עובדות וגם משתדלות להיראות בסדר . לפעמים זה נידמה שכל המאמץ הזה הוא מובן מאליו. כמו סוסי עבודה כאלה מתפקדות ולא רואים אותנו ממטר. אפילו חולות אסור לנו להיות. ועכשיו אני בתקופה יותר רגישה וצריכה יותר רוך ופתאום אני רואה את כל החסרים שבקשר שלנו, אני לא אוותר ולא אהיה מוכנה להתפשר על זוגיות מתפקדת. אני באמת רוצה ויש בי את כל התשוקה לזוגיות שמחה ומתלהבת מפרגנת ומגדילה. אני לא יכולה להגיד שהוא לא אוהב אותי או לא משתדל אבל זה לא מספיק לי הפירורים האלה.
ואז יש את השיחות האלה של: אנחנו לא מספיק ביחד ולא מספיק יוצאים ואז מחליטים לצאת. ואז נהנים לא בטירף חוזרים עייפים ומרגישים שיופי עשינו למען עצמינו. וזה הכל קשקוש. אני מתגעגעת לרגעים האלה שמסתכלים עלייך ורואים לתוך המבט בלי מילים. אבל למי יש זמן להסתכל?
טוב סליחה על העומס הריגשי של לפנות בוקר
ככל שהזמן עובר אני מתחילה לאהוב אותנו הנשים .
נשיקות וחיבוקים של כח לכולם ושבת שלום
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
