הבן שלי בן 8 כעת נמצא בבדיקות ואיבחון להפעות קשב. קשה קצת להגדיר את השאלה/בעיה שלי. אני אנסה.
אם תראו אותו ברחוב ותעצרו לדבר איתי הוא יראה לכם יפה וביישן. אם תפנו אליו הוא יענה לכם חרישית בדיליי של כמה שניות. לעומת זאת, מטבע הדברים, בבית הוא רעשן לא קטן, מדבר בצעקות כאלו מפצה על ההתנהגות בחוץ. מחקה ילדים אחרים בדיבור, בהתנהגות, בעוויות...
מה שמפריע לי לאחרונה (למרות שזה קיים כבר שנתיים ויותר) זה שהוא נוטה לעשות פרצופים דביליים, בלתי מרוסנים ומעוותים שגורמים לי קצת לחשוב אם לקחת אותו לאיבחונים מעמיקים יותר ולשלול תופעה חמורה יותר (המבין יבין, קשה לכתוב). הוא כאלו עושה את זה בצחוק וגם בזמן שצריך להיות רציני. אני מביטה בילד היפה שלי לפעמים ותוהה. האם הפרצופים/עיוותים האלא אופייניים לילדים בני גילו? האם זה קשור אולי להפרעות קשב? האם זהו חוסר ביטחון?
אנא ממכן אימהות לילדים נורמאלים ולילדים עם הפרעות כלשהן (ובעיקר קשב) אם הבנתן מה אני רוצה מהחיים שלכן על הבוקר שתפו ועזרו לי. אני ממש זקוקה לעזרתכן. אם לא הבנתן איזה פרצופים, אני אנסה לתאר אותם יותר...
תודה בנות, תבורכנה.
|
תוכן ההודעה:
|
