שלום לכולן,
אני יודעת שהיו כאן לא מעט דיונים לגבי ההתלבטות על הילד השלישי ועוד בגיל 40 וקראתי את מרבית הדיונים. בכל זאת, מצאתי לנכון להתייעץ לגבי הסיפור האישי שלי כדי לשמוע תובנות ודעות נוספות.
יש לי שני ילדים מקסימים בני 9 ו 6 ולאחרונה קיבלנו החלטה על ילד שלישי (החלטה משותפת שלי ושל בן זוגי). לצורך כך, ערכתי בחודשים האחרונים את כל ההכנות הנדרשות: התחלתי לקחת חומצה פולית, הפסקתי כדורים לחרדה ודיכאון שנטלתי, עברתי בדיקות דם והשלמה של בדיקות גנטיות ועוד ועוד... כל מה שנדרש על מנת לעבור את ההריון כמו שצריך. ובכ"ז - אחרי שכל ההכנות הושלמו, אני מפחדת לקחת את הצעד האחרון של קביעת הפגישה עם רופא הנשים להוצאת ההתקן.
רוצה לשתף שלפני קבלת ההחלטה הסופית להכנס להריון (אנחנו כבר לא מעט זמן דנים בסוגיה) היו לי חלומות לילה לילה שבהן הופיעה תינוקת מתוקה, כ"כ מקסימה ו"זורמת" שהייתי מתעוררת מהחלומות בהרגשה עילאית. יכולתי ממש לראות את פניה. החלומות הללו הביאו אותי לקבל את ההחלטה הסופית להביא את הילד השלישי. באופן לא ברור, עם קבלת ההחלטה להביא ילד שלישי נעלמו החלומות.
אני חושבת שהחששות שלי קשורים לכך שאני מבוגרת, שזה כביכול לוקח אותי שנים אחורה כשיש מישהו קטן ששוב תלוי בי (כשיש לי שניים גדולים שהם יחסית עצמאיים),ומחשבות על כיצד ילד שלישי ישפיע עלי בתחום העבודה וכמה אוכל לתת לו/לה את מה שאני רוצה (עם הגדולים הייתי שנה בבית, מה שלא יתאפשר לי הפעם). מצד שני, אני גם מרגישה שלהביא ילד שלישי זה נכון (לא רק מבחינה קוגנטיבית, אלא גם רגשית)
אשמח לשמוע חוויות דומות, דעות ותובנות ממי שהיתה שם/מבינה את הסיטואציה.
תודה וסופ"ש מצוין
|
תוכן ההודעה:
|
