פורום השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי

3/3/2012 20:34 תיתי רופאת שיניים מאת: מאחורי המקדח- יומן שבועי כותרת: פתאום טלפון: "תיתי!!! יורם נפל עכשיו. צלצלו מבית הספר וסיפרו ששבר שן. המנהלת אמרה שרציני". אני חסרת מנוחה. מחכה לראות תמונה שישלח אבא של יורם. אוי! שבר ממש ממש חמור, ואני לא יכולה להגיע מיד. לבת יש שיעור פיתוח קול. קבענו להפגש אחרי שאחזיר את הבת ואז הודעה מהמורה: " אני מתעכבת בחזרה, בואי נדחה את השיעור למחר". מי אמר שאופרה לא חשובה לבריאות? מיד הודעתי לאבא, שיתייצב מיידית עם יורם במרפאה, ויצאתי לדרך. יורם מגיע מבואס. לא בגלל השן השבורה (ואחת שבורה רק טיפונת), אלא מהפחד מטיפול. מתחיל לחקור אותי מה אני מתכננת לעשות. מוכן לשמוע כל דבר, כולל אופרה (ואותי לא כדאי לשמוע שרה אופרה), רק לדחות את הטיפול. אני מודיעה ששיעור הבלט של הבת מתקרב ואני חייבת לחזור לקחת אותה. יורם פותח פה, ואני רוצה לבכות. השן שבורה עד כדי כך, שמוך השן מציץ החוצה. אני מסבירה לאבא מה אעשה, ופונה לאלחש את השן. יורם לא מחבב אילחושים ושולח יד להזיז אותי מהפה. אני עובדת ללא סייעת. מפחיד. אבא מתיישב ליד יורם, אוחז בידיו (לא בכח, לא לדאוג). ואני משביעה את יורם לא לזוז ולא להזיז אותי, כדי שלא יפצע. האיום הנורא הוא, שאם לא יתן לי לסיים את הטיפול מהר, יאלץ לבוא ולרקוד בלט עם הקבוצה של הבת... יורם מחזיק את אבא ומאפשר לי לאלחש. עכשיו אני רגועה. אפשר לטפל בשקט. יורם חושש מהמקדח שלי, אבל שוב, אני משביעה אותו לא לזוז, מבטיחה שיקח שניה ולא יכאב (כי מאולחש). מזכירה את הבלט הצפוי לו, ויורם, מה לעשות, מעדיף הכל, כנראה, על לבישת גרביונים לבנים ןדילוגים מעודנים לצלילי נטשה הפסנתרנית. זהו. מעכשיו רק מריחת מיני משחות וכיסוי על השן, שהמוך לא יזדהם. שלא תהיה רגישות לקור. זה כבר קטן על יורם, ואני יכולה לעבוד בזריזות. השן עדיין לא מתוקנת. רק "חבושה". בעוד שבועיים, אראה אם היא בסדר, ואשתדל להחזיר עטרה לישנה. קבוצת הבלט נצלה מטראומה. שיעור הפיתוח למחרת, היה כבר רגוע, בלי לחץ. שירה של ברברה סטרוצי התרונן ואני יכולתי להנות בנחת. תוכן ההודעה: תגובות נוספות עד כה נענו 0 תגובות

כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש