שלום לכולם, בני בן 7 בכיתה א'. בתקופה האחרונה אני מוצאת אותו הרבה משועמם עד מוות. אני יודעת שאומרים שלהיות משועמם זה חשוב, זו התנסות וכו'. אבל מה שבכל זאת מפריע לי זה קודם כל שהוא מטריף את כולם כשזה קורה, וזה קורה לאחרונה הרבה מאוד. בנוסף, אני מרגישה שהוא לא מצליח בגלל זה להנות בזמן הפנאי שלו אם זה אחה"צ או בשבתות. במקרים רבים הוא טוען שמשעמם לו גם כשיש אצלו חבר, ומדובר בחבר טוב שיש לו שפה משותפת עמו. בעלי ואני שוחחנו על כך והחלטנו לא להילחץ מכך שמשעמם לו ולנסות לו "להיבהל" מזה כי אולי זה מפריע לנו יותר משזה מפריע לו. ובכל זאת, הוא מטפס על הקירות, מטריף את כולם ורק מבקש כל הזמן שאציע לו מה לעשות. למותר לציין שכל מה שאני מציע הוא לא רוצה. בנוסף מפריע לי שהוא חייב כל הזמן "לעשות משהו" כדי שלא ישעמם לו. ועובדה, שגם זה כבר לא מספיק לו. אחיו הקטן לעומת זאת יכול שעות כאילו "לא לעשות כלום" אבל בעצם לעשות דברים עם עצמו ולהנות מזה. אני אובדת עצות האם לעזור לו או שזה באמת יותר מפריע לנו מאשר לו. כמובן שבשיא השעמום הוא מציק לאחיו ומנדנד מאוד שרוצה לראות טלויזיה. אנחנו מרשים לראות טלויזיה באופן מוגבל מאוד בבית כי אחרת אין גבול וגם שמנו לב שאחרי צפייה בטלויזיה הילדים די מוטרפים.. בפועל מה שקורה זה שאם הוא לא רואה טלויזיה או משחק באייפון - הוא משתגע משעמום. אשמח לתובנות.
|
תוכן ההודעה:
|
