הי בנות, אולי תזהו אותי עם דברים שכתבתי בעבר בנושא.
אני סובלת מחרדות שקשורות למצבי הגופני. למרות שאני נחשבת לבריאה ולא מוגדרת כסובלת מכל בעיה כרונית, לעיתים קרובות אני מרגישה לא טוב, גופנית. אני יודעת שאני צריכה לעשות גם שינוי גופני, תכנית כושר, ירידה במשקל. אך מעבר לזה - בכל פעם שיש איזה עניין עם הרגשה לא טובה, אני נכנסת לחרדה עצומה ומרגישה שאני לא מסוגלת לעשות שום דבר לבד. אני ממש מרגישה שאני בסכנת חיים, גם אם אני לא. אם אני צריכה ללכת למרפאה, אני זקוקה למישהו שילווה אותי. אם בעלי לא יכול, אבא שלי הולך איתי. אם אני בבית, ההורים מגיעים, ועד שהם מגיעים אני בהיסטריה.יש לי ילדים לטפל בהם, ואני בחוסר מסוגלות. כשאני לא במייטבי אני מרגישה שאין לי מסוגלות לעשות איתם שום דבר, או לתכנן איתם תכניות, לקחת, להסיע, לבלות איתם וכו'.
גם לפני נסיעה של כמה ימים עם בעלי והילדים, אני נכנסת לסטרס, אפילו אם אני מרגישה בסדר.
אני לא מעיזה ללכת לבד לשום בדיקה שהיא טיפה פולשנית.
אני פוחדת נורא מהעתיד, מה יקרה אם לא יהיה מי שיחזיק לי את היד. וכידוע כשמתבגרים ומזדקנים המצב הגופני לא משתפר.
אני חייבת לטפל בצעמי, חייבת מישהו שיעזור לי לצאת מזה. המצב הזה לא מאפשר לי חיים נורמליים.
אני לא יודעת למי לפנות ומאיין להתחיל. אולי אני זקוקה לטיפול פסיכולוגי, אבל אין לי מושג במי לבחור. אולי אני צריכה טיפול מסוג אחר.
כל מי שיודעת ויכולה לייעץ מה אני צריכה לעשות כאן ועכשיו, אשמח מאד מאד לעזרתכן.
|
תוכן ההודעה:
|
