אני מוצאת עצמי לא עושה איתו פעילות מיוחדת. לא משחקת אתו כמעט. הוא די מעסיק את עצמו, מדבר איתנו, משתלב בהוייה היויומית אבל לא ממש נהנה מזמן איכות שלי איתו במשחקים רק איתו. לעיתים רחוקות הולכים לגינה והרבה פעמים הוא שותף להסעות שלי את האחים שלו. לעיתים נמצא איתי אצל חברות כשאני מגיעה לקפה של אחה"צ. האם מי מכן יושבת עם הילד השלישי באותה מידה כמו שישבתן עם הגדולים? האם רק אני חסרת סבלנות? אגב הילד חכם, אינטליגנט ומתפתח הרבה מעל בני גילו ובכל זאת אני מרגישה החמצה.... אני כן מקריאה לו ספרים מפעם לפעם והוא בולע כל מילה בשקיקה.
|
תוכן ההודעה:
|