ליבי כבד עליי... אני מרגישה שהבן שלי לא במיטבו
בן חמש וחצי, בכור, יש אחות בת שנתיים. הוא נראה לי פחות שמח, פחות בטוח בעצמו, משווה את עצמו עם אחרים וידו על התחתונה. תבינו, מדובר בילד מקסים, לטענת הגננת הוא אינטליגנטי בצורה יוצאת דופן.הוא אפילו נראה לי הולך טיפ טיפונת כפוף ונדמה לי שזה הכי מכאיב לי, איזה ביטוי נראה לעין, למה שאני מרגישה. אני שואלת את עצמי מה קורה וחושבת שאולי משהו בי ובאביו מאד תובעני. מה זאת אומרת? יודעים מה נכון, מה טוב, איך הדברים צריכים להיות. האמת? זה באמת מכביד... זוג הורים שכאלה. ואני שואלת את עצמי, איך לשחרר... אבל באמת, איך לאפשר לו חופש פנימי ועדיין לכוון ולשים גבולות... ובבקשה, מה שתהיה דעתכן, שתהיה אמפטיה. כי ביקורת כבר יש מספיק... מבפנים...
|
תוכן ההודעה:
|