יפית בת הארבע עשרה באה לבדיקה עם אמה ואחיה הצעיר. יפית חוששת מאד מטיפולי שיניים, וגם לא מצחצחת שיניים בקפדנות יתרה.זה שילוב לא ממש מוצלח. אני בודקת את השיניים, מצלמת ומודיעה, שיש חור קטן מאד מאד בשן אחת. ממליצה לטפל בחור הפצפון, לפני שתתחיל בבטיפול אורטודנטי.
יפית מאד חוששת. זו לה הפעם הראשונה אצלי. היא לא ממש סומכת על הבטחתי, שלא יכאב. שוכבת לחוצה, מחזיקה ביד רועדת מראה, אבל לא מביטה בה.
הטיפול באמת קצר, לא דורש אילחוש ובאמת לא כואב, כי מדובר בקידוח רדוד וקטן. יפית מתרווחת על הכיסא ואפילו מוכנה להאזין להטפות המוסר בעניין צחצוח.
רמי, האח הצעיר, הוא ילד בן שלוש. אמא מזהירה אותי, שמדובר ב"תכשיט" שובב ופעלתן במיוחד. כזה שלא יתן לגעת בו בכלל. רמי נשכב על הכיסא, ואני מוצאת חור גם בשינו. אמא מחוירה. יפית זה סיפור קל, אבל רמי?
רמי לא מודע ללחץ סביבו. הוא שוכב על הכיסא, פוער פה בנחת, לא זע ולא נע. מקבל את הטיפול בשלוה גדולה וקם בריצה לקחת מתנה. יש הפתעות!
|
תוכן ההודעה:
|