היום באבחון של המכון להתפתחות הילד היו נוירולוג, מרפאה בעיסוק, פסיכולוגית וקלינאית תקשורת. אבחנו דיספרקציה והמשך בירור להפרעות קשב וריכוז. הילד המקסים, חמוד, רגיש ואהוב שלי בן חמש וחצי (יליד יולי). כל ה"מטפלים" חשבו ש"אלא אם כן תהיה התקדמות מטאורית, לא נראה שכדאי שהוא יעלה כבר לכיתה א'" הפסיכולוגית והקלינאית תקשורת המליצו בשנה הבאה, כדי לקדם אותו כמה שיותר, שיהיה בגן טיפולי, לילדים עם עיקוב שפתי והתפתחותי (המרפאה בעיסוק והרופא לא הביעו תמיכה בענין זה, אבל גם לא הסתייגו). אני לא יודעת מה לחשוב בכלל. בעלי ורפאי שנינו דוקטורים שעובדים באקדמיה (זה לא רלוונטי לענין, אבל רק מדגיש עד כמה זה לא מה שציפינו לשמוע לגבי הילד האהוב שלנו)- ראינו שהילד איטי והשפה שלו לא מובנת, אבל גן חינוך מיוחד? אני מלאת פחדים וסטיגמות. פוחדת גם מכל אבחוני היתר וטיפולי היתר, ובעיקר לא יודעת מה לחשוב ואיך להפסיק לבכות.ברור שנלך לעוד חוות דעת פרטיות בעניינו. אשמח לכל שיתוף בענין הגנים האלו, ומה עובר על הילדים בהם. סליחה על ההודעה המבולגנת, פורקת
|
תוכן ההודעה:
|