|
6/11/2013 21:32
|
ירוקה
|
מאת:
|
עברה חצי שנה מאז שכתבתי לכן
|
כותרת:
|
לפעמים רע ולפעמים רע יותר. המאבק המשפטי מתיש ולא רואים אור בקצה המנהרה. זה צפוי לקחת שנתיים שלוש ואולי יהיה כרוך בעלות נוספת.
פניתי לרווחה כמה פעמים, התנהגו אלי בצורה לא נעימה ובשורה התחתונה "אני לא מספיק מסכנה". לא מספיק מסכנה. אישה שלילדה שלה יש כינים והיא לא יכולה לקנות תכשיר. או חזיה חדשה. או נעליים לחורף אחרי 3 שנים עם אותו זוג יחיד ומתפרק. או להחליף זגוגית שנשברה בחלון בסוף החורף שעבר. או לקנות פלאפל לילדים בערב במקום שוב להכין להם איזה סיר פתיתים ב-4 ש"ח. או להיות על סף להרדים את החתולה הזקנה כי צריך לקנות לה אוכל מיוחד למבוגרים.
זה השבוע הכי גרוע בחודש, תמיד. המשכורת נכנסת ואי אפשר למשוך כסף כי יורדים התשלומים ואז צריך לספור את הימים עד ה-15, שיורד החיוב של האשראי. ואז אפשר לעשות קניות בסופר ולשלם חשבונות. הגיעו התראות של חשמל וארנונה ואני שונאת שזה קורה, שלא שילמתי בזמן. יש לי מלא מסגרת פנויה בכרטיס, זה אירוני. אם אשלם עכשיו אהיה בחוסר אחר כך.
הילד הצעיר בכה בבוקר שהוא לא רוצה ללכת לבית הספר. בסוף הוא הסכים להגיד שזה בגלל שחסרות לו חוברות. את התקציב אוכל לשבוע הוצאתי על החוברות.
רציתי לספר לכן גם שטוב, יש גם דברים טובים. יש אנשים שעוזרים לי.
באוגוסט כשנכנס המענק לימודים מבט"ל חגגנו. הילדים הלכו לסרט ואני חיכיתי בחוץ ואז ישבנו בבית קפה. הם כל כך התרגשו.
יש לנו בגדים די בסדר, והילד הספורטאי קיבל מלגה לאימונים ואני משלמת רק על ציוד, וקיבלנו מתנה מקרר יד שניה כששלנו התקלקל...
אבל זה השבוע שכמעט כבר אין אוכל בבית, עד ה-15, מלקטים פירורים מפה ומשם, ודווקא עכשיו כמו להכעיס אני רעבה, בור בלי תחתית, אוכלת ואוכלת, מחסלת את הלחם לסנביצ'ים שלהם.
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|
