|
3/4/2002 11:49
|
ענת סימון
|
מאת:
|
אומנות הלידה על האבניים . מי מכיר מי יודע?
|
כותרת:
|
את הדברים המעניינים ביותר אני לומדת מילדיי ! לכבוד חג הפסח החלטנו לשחזר את סיפור יציאת מצריים ע"י הצגה . הסלון שלנו הוסב לבמה גדולה . ארץ גושן וערי המסכנות נבנו בעבודת פרך מאבני לגו צבעוניות , בובות הברבי המטופחות שלנו עשו הסבה לרעיית צאן והפכו באחת לבנותיו של יתרו , כהן מדיין . נעלי הבית הישנות שימשו כרהטים לעדר עיזי הפלסטיק השחורות והטרמפולינה הכחולה קושטה בדגים ותנינים והפכה ליאור כהלכתו. את סיפורי התנ"ך אני אוהבת לספר מתוך ספר התנ"ך עצמו ולא מספרים שעובדו במיוחד עבור ילדים , זו ההזדמנות שלנו להחשף לשפה התנ"כית המיוחדת וכך גם ניתן דרור מלא לפרושים האישיים של הילדים למתרחש בסיפור. והסיפור מתחיל: אנו פותחים את ספר שמות ומתארים את בני ישראל עובדים בפרך, את ערבוב החומר והכנת הלבנים לבניית ערי המסכנות . ואז אנו מגיעים לסיפורן של המיילדות העבריות: " ויאמר מלך מצריים למיילדות העבריות אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה. ויאמר בילדכן את העבריות וראיתן על האבניים אם בן הוא והמיתן אותו ואם בת היא וחיה." ( שמות א, טו-טז). רגע , רגע , מה קורה פה? עד כמה שידוע לי האבניים משמשים לעבודת הכדרות ולא ללידת תינוקות? מה יש לתינוק קטן שרק נולד לחפש על האבניים? חיפוש קצרצר בקורקונדנציה ובמילון הביא לי את הידיעה שהאבניים שימשו גם ככסא מיוחד ליולדת. עכשיו הגיע תורו של הדמיון להתפרע... האבניים עשויות משתי אבנים עגולות שמחוברות זו לזו בציר ארוך. את החמר המיועד לעבודת הכדרות מניחים על האבן העליונה ובעזרת אחת הרגליים מסובבים את האבן התחתונה בסיבובים מהירים שגורמים גם לאבן העליונה להסתובב. הכדר, העובד על האבניים , אוחז בחומר בידיו המיומנות וכבמעשה קסמים הוא הופך את גוש החומר הגלמי וחסר הצורה לכד, קערה או לכלי דומה. הכלי שהוכן באבניים הוא כלי נאה וסימטרי וכאשר האבניים מסתובבים במהירות נדמה כאילו הכלי עומד עליהן ללא ניע. אבל אם הכדר אינו מיומן מספיק, והכלי שיצר אינו סימטרי.... או, אז נראה הכלי המסתובב על האבניים כרקדנית בטן שמניעה את האגן שלה לכל הכיוונים. וריקודי בטן הם הרי "ריקודי הצירים" שאני נוהגת ללמד בקורס הכנה ללידה. האם האבניים של פעם שמשו את היולדת לאותה מטרה שמשמש אותנו היום הכדור הפסיותרפי הגדול? היולדת המודרנית יכולה לשבת על הכדור בעוד היא מתנועעת בכוחות עצמה או בעזרת השותפים שלה בתהליך הלידה. האם גם פועה ושפרה נהגו לנענע ולסובב את היולדות שלהן על מנת לסייע לתינוקות שלהן להתברג היטב דרך עצמות האגן ולפלס דרך אל מחוץ לגופה של האם? האבניים הן כלי עבודה של אמנים ! הכדר לוקח בידיו החמר הגלמי ובסוף התהליך מונחת על האבניים יצירה חדשה ורבת ערך. והמלאכה שהיולדת עושה על האבניים? האם אין היא אמנות לשמה ? הרי בסוף תהליך הלידה מונח על האבניים פאר היצירה האלוהית - התינוק שנולד. עד כאן העלתי מחשבות ותהיות משלי . אם למשהו מהקוראים יש מידע נוסף על השימוש באבניים בתהליך הלידה בימי קדם , אשמח אם יתרום להעשרת הידע של כולנו.
ענת סימון
|
תוכן ההודעה:
|
תגובות נוספות
|