מסתבר שלא קל להיות אמא עובדת. כולכן ידעתן את זה ועכשיו אני גיליתי את אמריקה.
היום מתחיל סביב 4. הפיצי (להלן התינוק) יונק במרץ ואני שואבת במרץ קצת פחות משלו. אח"כ הוא חושב שהוא בגן שעשועים ואנחנו משחקים קצת (ב"מי התינוק הכי חמוד?"). אנחנו מתנמנמים ביחד ואז ב7 עוד ארוחה ומיד לעבודה.
בעבודה סביבי גברים רווקים שמעשנים ומחליפים סיפורים ומגכחים כשאני מבקשת לשמוע את הקולות שלו בטלפון.
אני חוזרת הביתה מותשת. מטיילת איתו בגינה ,אמבטיה ,ציצי ווד ציצי, עוד משחקים ובסוף למיטה. ואז יש כביסה ,אוכל. ואני קורסת בעצמי.
איכשהו את בן זוגי (להלן ה"בעל") אני מזהה לפי הכביסה המלוכלכת ובכלים בכיור.
שנינו כמו רוחות רפאים , לא מחליפים מילה ביננו במשך השבוע וגם בעבודה, לא מדברים בטלפון, כאילו במידה מסויימת הוא לא קיים....
מה דעתכן?
|
תוכן ההודעה:
|
