שלום בנות,
חלקכן אולי זוכרות את הקשיים שלי מייד לאחר חופשת הלידה (המוארכת) כאשר ביום שבו חזרתי לעבוד התחילה הילדודה שלי ללכת למשפחתון חדש בשכונה.עד לאותו יום, היתה הקטנטונת, בת ה - 10 חודשים איתי בבית. ובכן, מהמשפחתון הוצאתי אותה די מהר (בשל קריטריונים מדאיגים מסויימים ובהתאם לעצותיכן), ועדיין לא מצאתי פתרון. בינתיים היא אצל הסבים, אך באופן טבעי הם מתקשים לשאת בתפקיד באופן יומיומי, מה גם שזה לא ממש פתרון. בקיצור, בעודי מלקקת את פצעיי מהחוויה של המשפחתון (כספי לא הוחזר לי, עדיין לא מצאתי כח וזמן לגשת לקחת ציוד אישי שהשארתי שם וגם חודש הטלטולים ללא סידור של קבע וודאי לא הוסיף לילדודה) התחלתי מחדש לחפש מטפלת/משפחתון/מעון. מסתבר שצעירות רבות המטפלות בילדיהן (בדרך כלל עולות מרוסיה) מעוניינות לטפל בילד נוסף בביתן. מה דעתכן על העניין? האם להישמר? ומה דעתכן על מעון? אני מאד לא רציתי אבל מתחילה לחשוב שאולי אני טועה. אגב מעון ומטפלת בבית עם עוד ילד זה אותו מחיר... זהו, רק רציתי לשתף, כי קל יותר לשאת ביחד והתסכול אדיר. כולם מדברים על כימיה. אני לא חוויתי כימיה עם אף אחת מהמטפלות/מעונות שפגשתי וראיתי כמה. אני מרגישה שהכל זה פשרה ורע לי עם זה. חוץ מזה, אני לא יכולה להרשות לעצמי לטעות שוב. מה לעשות?
|
תוכן ההודעה:
|