הג''ינג''יות

מיתוס חסר בסיס מדעי, הנפוץ בין מיילדות ורופאים ישראלים גורס שמי ששיערה אדמוני מועדת לאיבוד דם רב בלידה, ולקרע `רציני`. על בסיס הנחה זו נוהגים בג`ינג`יות כאילו לידתן היא בסיכון גבוה יותר: חתך מבוצע כשגרה, מנת הפיטוצין לאחר הלידה מוכפלת, ודגימת דם נלקחת כדי לקדם כל פורענות

אם את עומדת ללדת בישראל, ושקלת לצבוע את שיערך לג'ינג'י, כדאי שתנטשי מיד את הרעיון. רק לא אדום. מיתוס חסר כל ביסוס מדעי, הנפוץ בין מיילדות רבות בישראל, גורס כי מי ששיערה אדמוני, צפויה לאבד דם רב, יחסית למי שאינה אדמונית, בלידה, ולהיקרע קרע 'רציני' מחברותיה השחרחרות, השטיניות והברונטיות.
למרות שאין בידי המיילדות כל מחקרים מדעיים המאשרים הנחה זו, מסתבר שמיילדות ישראליות רבות, ואף רופאים, תופסים אותה כנכונה. על-בסיס הנחה זו, מעדיפות מיילדות רבות לנהוג בג'ינג'יות כאילו לידתן היא בסיכון גבוה יותר. חתך פרינאום מבוצע כשגרה, ובדיקת דם נלקחת כאילו מדובר ביולדת עם היסטוריה של דימום, או עם סיכון גבוה לניתוח קיסרי. במקרים רבים תקבל יולדת אדמונית מנת פיטוצין כפולה של 20 יחידות לאחר הלידה, במקום המנה השגרתית של 10 יחידות.
מיילדת שהסכימה להתראיין בעילום שם לכתבה הסבירה: "ידוע שלג'ינג'יות יש עור רגיש בכל תחומי החיים. הוא נוטה לפגיעות שמש, מגיב אחרת לפציעות, והוא אלסטי פחות מזה של בעלות עור כהה. כשמיילדת מתלבטת האם לעשות או לא לעשות חתך – סביר שאם מדובר ביולדת ג'ינג'ית – החתך יבוצע".
אותה מיילדת סיפרה, שתפיסת הג'ינג'יות כקבוצת סיכון בלידה אינה מוזכרת באף אחד מספרי הלימוד בקורסים למיילדות, אך מועברת כ"תורה שבעל-פה" וסוד מקצועי, הן בקורס למיילדות, והן תוך כדי עבודה, מפי הצוות הבוגר יותר למיילדות החדשות.
אחר הרופאים שהתראיין לכתבה בעילום שם, אישר כי אמנם אינו מכיר חומר מדעי בנושא, אך הוא שמח "להשאיר את הג'ינג'יות לרופאים האחרים".

למאמרים נוספים במדור החדשות