בלוג פורומים השבוע אינדקס אופנה יוגה גברים וצירים היום שאחרי הצילו צירים תזונה מאמרים חדשות ראשי
 

סמינריון אבהות

 גרסת הדפסה   
 
מאת: זיו עומר



אבהות לילדים בגיל הרך מעורבות ותפקידים




מוגש לידי: ד"ר רחל שפרון
במסגרת השיעור: תהליכי הפעלה תנועתית במסגרת המשפחה.



מגיש: זיו עקה

פברואר 1996
תוכן העניינים:

חלק I - סקירה תאורטית?3
הקדמה?5
מבוא - סקירה ספרותית בנושא האבהות?6
תמיכה בתפקיד האב במשפחה 7
מאמר מספר 1 - תפקיד האב בגיל הרך. 8
מאמר מספר 2 - מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם 11
מאמר מספר 3 - חלוקת האחריות החינוכית בין ההורים 15
מאמר מספר 4 - מחקר על מעורבות אבות 17
ביבליוגרפיה 19
חלק II - ניתוח מערכתי 20
אבהות בגיל הרך - פירוט לפי הגישה המערכתית 22
תפקידים: 22
נורמות וחוקים 22
זמן 23
גבולות 24
מקום 24
מקורות אנרגיה 25
משוב 27
בקרה 27
סיכום 28
חלק III - רציונל לעבודה מעשית 29


חלק I

סקירה תאורטית




שיר ערש סאטירי לאבא / עמוס אטינגר

שקט, שקט, אבא נח
אתה עובד קשה כל-כך:
יום-יום לעבוד שוב תשכימה,
כל ערב צרות שוב מאמא.

אבא, אבא, עיניים עצום.
סילקתי את אמא החוצה היום.
כבר לא תשמע איך קוראת היא לאמור:
יש לנו אבא מופרע וחמור !


הקדמה
לקראת סיום שירותי הצבאי ישבתי ערב אחד אצל מפקדי, בניסיון נוסף מצידו לשכנע אותי לחתום לתקופה נוספת של שרות קבע.
מול הסיבות הרבות והמגוונות מדוע להישאר בצבא, עמדה סיבה אחת, כמעט יחידה, מדוע לארוז את החפצים וללכת הביתה - אמרתי שבבוא היום הילדים שלי יגדלו עם אביהם לצידם.
תוך כדי שיחה צלצל הטלפון, ובצד השני היה בנו של מפקדי. לא שמעתי את דברי הילד, ובכל זאת נדמה לי גם היום שאני זוכר את המילים "אבל הבטחת..."
וזה גם מה שהביא אותי לכתוב עבודה בנושא האבהות.
אין ספק שמהיותי גבר בין כל כך הרבה בנות הנושא אולי מתבקש, אך עיקר העניין בנושא הוא מזווית ראייה של ילד שאביו היה עסוק בביסוס קריירה. ילד שבגר וראה ילדים רבים נוספים במצב דומה.




קריאה מהנה !
מבוא - סקירה ספרותית בנושא האבהות
מספר נקודות בולטות בהתייחסות חוקרים אל האבהות:
? האב נחשב בספרות המקצועית לחוליה הפחות חשובה באינטראקציה המשפחתית.
? כמות המחקרים המוקדשים לאם לעומת כמות המחקרים המוקדשים לאב הם ביחס של 1:15.
? Josselyn & Lane מתייחסים לאבהות ולאמהות במסגרות החברתיות. לפיהם האב אינו בולט בתפקידו כהורה, ופעמים רבות אינו נחשב ליותר מאשר עוזרה של האם בגידול הילדים ובחינוכם.
? חלוקת התפקידים בין הגבר לאישה במערכת המשפחתית ברורה:
האם - תפקידה גידול הילדים וחינוכם (Homemaker), היא הנוטעת בילדים את העמדות והערכים העמוקים ביותר, ולכן היא גם ההורה העיקרי.
האב - תפקידו העיקרי לפרנס את משפחתו (Breadwinner), והוא גם ההורה השולי.
? Benedek: האבהות - שלב התפתחותי חשוב ביותר בתהליך הבשלות האישית של האב דוקא .

שלוש קבוצות של גישות תאורטיות בהתייחסות לנושא האבהות:
א. פרויד והאסכולה הפסיכואנליטית (פרויד, 1945* ):
? היחסים הראשוניים החשובים ביותר הם עם האם, ובכך חשיבותה הייחודית.
? האב, לעומתה, הוא דמות רקע שולית בגיל הרך. לעתים אף משתייך האב לקבוצת ה"זרים" המעוררים חרדה אצל התינוק.
? מאוחר יותר, בערך בגיל 4 (התקופה הפאלית-אדיפלית) יש לאב תפקיד ביצירת הבעיה האדיפלית ובפתרונה. רק בתקופה זו מקבל האב משמעות פסיכולוגית כשהוא הופך, מעצם קיומו, למודל הזדהות ולמקור לסופר-אגו.
ב. פרסונס והאסכולה הסוציולוגית (פרסונס, 1955, 1958*):
? תפקיד האב הוא התפקיד האינסטרומנטלי במשפחה. האב מייצג את "השליטה החברתית והיציבות החברתית". פעילותו מאופיינת על-ידי חיפוש עקבי וממושמע בביצוע מטרות, רצון להישגיות, ביצועיות, קבלת החלטות, תחימת גבולות וכדומה.
תפקיד האם, לעומת זאת, הוא האקספרסיבי במשפחה - היא מהווה מוקד לתמיכה רגשית, לסיפוק הצרכים הנפשיים, מקור לביטחון, נוחות, חמימות ואמפטיה.
? חלוקה פונקציונלית זו מאפיינת הורים במגוון רחב של חברות, ולא רק בחברה המערבית.
ג. תיאוריות הלמידה החברתית ותיאורית ההתקשרות:
? למידה והזדהות הם היבטים מרכזיים בהתפתחות האישיות, ולאב תפקיד מרכזי בתהליכים אלו (זאת - התהליכים התפתחותיים מאוחרים).
? בגיל ינקות לאם, ולא לאב, תפקיד מרכזי. בגיל זה לאב יש מעט אינטראקציה עם התינוק, ולכן יש לו תפקיד מועט כמקור לגירויים, שליטה או חיזוקים חיוביים.
הבית הלבן
וושינגטון
16 יוני, 1995

תזכיר לראשי המחלקות והסוכנויות.

הנדון: תמיכה בתפקיד האב במשפחה

אני איתן באמונתי שעתיד האומה תלוי במשפחות חזקות, ושאבות המחויבים למשפחותיהם חיוניים למשפחות אלה. אני מודע לכך שהמעורבות הגוברת של אבות בחיי ילדיהם לא תושג על-ידי השלטונות הפדרליים לבדם. הפתרון נמצא בלב ובמצפון של כל אב ואב, ובתמיכת המשפחות והקהילות בהן הם חיים. אולם ישנן דרכים באמצעותן יכול שלטון גמיש ואחראי לעזור לגברים ולחזק את תפקידם כאבות.
לכן, אני פונה היום אל הסוכנויות הפדרליות בבקשה לעזור לי במאמץ זה, אני מכוון את כל המחלקות והסוכנויות המבצעות, לבחון כל תוכנית, מדיניות ויוזמה (להלן "תוכניות") הקשורות למשפחות לנהוג כדלקמן:
* להבטיח, כאשר זה אפשרי, שיתוף משמעותי של האבות במשימות של תוכניות אלה.
* לשנות ולעדכן תוכניות אלה שנועדו במקור לשרת אמהות וילדים, כאשר זה אפשרי ותואם את משימות התוכנית, לכלול במפורש אבות, ולחזק את מעורבותם עם ילדיהם.
* לכלול ראיות למעורבות והשתתפות אבות, כאשר זה אפשרי, בבדיקת הצלחת התוכניות. וגם:
* לכלול אבות, כאשר זה אפשרי, במחקרים שיוזם הממשל בנושא ילדים ומשפחותיהם.

אני מבקש מהמחלקות והסוכנויות השונות להמציא דו"ח ראשוני לגבי תוצאות הסיקור לידי סגן הנשיא דרך דו"ח הביצועים הלאומי תוך 90 יום מתאריך תזכיר זה.
המידע שייאסף מסקירות אלה יצורף למידע שייאסף ביוזמת סגן הנשיא - "אב לאב", ולתוכניות אחרות לשיתוף אבות, ואלו יעזרו להחליט על הכיוון העתידי של תוכניות אלה. דו"ח הביצועים הלאומי יחד עם מדיניות הייעוץ במשפחה, ימליצו על פעולות נוספות המבוססות על דו"ח זה.

ויליאם ג'י קלינטון.

מאמר מספר 1 - תפקיד האב בגיל הרך.
החוקרת: רחל לוי-שיף (1978).
אוכלוסייה: המחקר נערך על מדגם של 199 ילדים וילדות והוריהם.
גיל הילדים שנבדקו המחקר הוא 2.8 עד 3 שנים.
בקבוצה נכללו 60 ילדים וילדות שלא הכירו כלל את אביהם. ילדים אלו היו יתומי מלחמה ויתומים כתוצאה ממחלה, ולא כאלו שלא הכירו את אביהם בשל דחייה או נטישה.
שאר הילדים, 139 במספר היוו מדגם רחב ומקיף ככל האפשר של האוכלוסייה.

המחקר:
1. השאלה המחקרית:
המחקר בא לבדוק את הקשר בין המשתנים ההתנהגותיים של האב (המשתנים הבלתי-תלויים), לבין משתנים התנהגותיים המבטאים את התפתחות הילד בגיל הרך (המשתנים התלויים).
ישנן שתי שאלות מרכזיות:
א. האם לאב יש השפעה ישירה על התפתחות הילד.
ב. במידה וישנה השפעה, במה היא מתבטאת.
2. השערות המחקר:
א. לאב יש השפעה ישירה על התפתחות הילד בגיל הרך, נוכחותו הפיסית והפסיכולוגית היא רבת חשיבות, לכן היעדרותו או ליקויים בתפקודו בגילאים נמוכים יפגעו בהתפתחות הילד, ואפשר יהיה לאבחן את התוצאות השליליות כבר בגילים נמוכים.
ב. ככל שהתנהגות האב מאופיינת על-ידי חמימות, מעורבות, הדרכה וטיפול מסור, כן התפתחות הילד תהיה טובה יותר, דבר שיבוא לידי ביטוי בהפחתת התלות, הגברת העצמאות והאוטונומיה, יכולת התמודדות עם מצבים חדשים, ובהסתגלות כללית טובה יותר.
3. השיטה:
נקבעו 15 מאפיינים להתנהגות האב. מאפיינים אלו קובצו ל- 4 משתני על, או למעשה לשני ממדים דו-קוטביים. ארבעת משתני העל הללו הם: קבלה, דחייה, אוטונומיה, בקרה.
שני משתני העל הראשונים מתייחסים למידת האפקט, החום והתומכנות ביחס אב-ילד, ושני משתני העל האחרונים מתייחסים למידת הוויסות שביחסים אלו.
משתני העל מתארים ומכסים בצורה רחבה את התנהגות האב.
החלוקה לקטגוריות המשנה:
קבלה דחייה אוטונומיה בקרה
מעורבות טיפולית ניכור חופש לביטוי רגשי עונשנות
בילוי משותף דחיית תפקיד האבהות עידוד לעצמאות ויזמה פיקוח
גילוי אהבה קבלת אינדווידואציה הטלת מרות
קומוניקציה ופתיחות גילוי כעס ותוקפנות
הכרת תודה
זמן והשקעה
* בהתבסס על ארבע קטגוריות אלה חושבו לכל אב שני ציונים כלליים:
1) ציון כללי של מידת החום והתומכנות: שנתקבל על-ידי חישוב ההפרש בין ציון הקבלה לבין ציון הדחייה.
2) ציון כללי של מידת הוויסות: שנתקבל על-ידי חישוב ההפרש בין ציון האוטונומיה לבין ציון הבקרה.

4. התוצאות:
א. השפעת האב על התנהגות הילד:
? נמצא קשר מובהק בין משתני התנהגות האב לבין משתני התנהגות הילד.
? הממצאים מעידים כי דפוס אבהות תומכני (שמאופיין על-ידי קבלה ומתן אוטונומיה) יוצר אינטראקציה חיובית עם הילד שעונה על צרכיו בתחומים שונים. ילד לאב תומכני מגלה מידה סבירה של תלות, מתמודד עם מצבי פרידה, מגלה עצמאות ויוזמה, מסתגל למסגרות משמעתיות ואינו תוקפני. באופן כללי הסתגלותו האמוציונלית תקינה.
? ילד הגדל בהעדר אב או ילד שאביו אינו מספק את צרכיו ושדפוס אבהותו מאופיין על-ידי דחייה והזנחה (המלווה לעתים בבקרת יתר ובעונשנות) מגלה תלות יתר, אינו מתמודד עם מצבי פרידה, מגלה תוקפנות וחוסר משמעת, ומתקשה בהסתגלותו החברתית והאמוציונלית.
? העדר אב פוגע בבנים יותר מאשר בבנות. הדבר מתבטא בכך שבנים ללא אב מגלים קשיי התנהגות יותר מאשר בנות ללא אב.
ב. השפעת האב על התפתחות הילד:
? לנוכחות האב בחיי הילד בגיל הרך ולאיכות האינטראקציה עמו יש השפעה על הקשר בניהם.
? בצד ההתקשרות אם-ילד נוצרת גם התקשרות אב-ילד.
? ככל שהקשר אב-ילד טוב יותר, הוא פועל בכיוון של הפחתת עוצמת הקשר הסימביוטי עם האם, ולהפך, כאשר האב נעדר או אינו מתפקד כהלכה, יש נטייה להגיע לקשר סימביוטי קיצוני אם-ילד, המלווה בקשיי פרידה.
? בנוסף עוזר הקשר הטוב עם האב לפיתוח תחושת עצמאות ואינדוודואליות אצל הילד, בכך שהאב מייצג עבור הילד גורם חשוב המעודד למגע עם המציאות, להתמודדות איתה ולאוטונומיה. האב מייצג את הכוח הנגדי להשפעתה הבלעדית של האם, ונוכחותו מאפשרת התפתחות תקינה של העצמי כיישות נפרדת מהאם ובעלת זהות עצמית משלה.
? דפוס האבהות האופטימאלי המאפשר את ההתפתחות הטובה ביותר של הילד מאופיין על-ידי קבלה ואוטונומיה.
לאחריו הדפוס המאופיין על-ידי קבלה ובקרה, לאחריו דפוס האבהות המאופיין על-ידי דחייה ואוטונומיה, ודפוס האבהות הפוגע במיוחד בהתפתחות הילד הוא זה המאופיין על-ידי דחייה ובקרה.
? לצורך התפתחות אופטימאלית של הילד זקוק הילד לדמות אב חמה, מקבלת ומעודדת שתתפוס מקום חשוב בחייו לצד האם. נוכחות פיזית בלבד של האב אינה מספיקה.
לא נמצא הבדל מובהק בין התפתחותם של ילדים ללא אב לבין אלו שלהם "אב רע".
? הסתגלות ילדים להם "אב טוב" בגן בתחומים האמוציונלי, החברתי והקוגנטיבי-לימודי הוא הטוב ביותר בהשוואה לילדים להם "אב רע" ולילדים ללא אב.
בתחום האמוציונלי והקוגנטיבי נפגעת יותר הסתגלות ילדים עם "אב רע" מזו של ילדים ללא אב. לעומת זאת נפגעת יותר הסתגלותם החברתית של ילדים ללא אב לעומת ילדים להם "אב רע".
מכאן שאב דוחה ומגביל פוגע במקרים מסוימים יותר מהיעדר אב.
מאמר מספר 2 - מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם
החוקרת: לירון חיות-לבנטל (1987).
תקציר: מטרת המחקר לבדוק מעורבות של אבות בטיפול בילדיהם בתקופת הגיל הרך (גיל 0-3).
כמו כן נבדקה השפעת גורמים דמוגרפיים של האב (גיל, השכלה ומידת דתיות), גורמים תרבותיים (עדה/מוצא, מעמד כלכלי-חברתי) וגורמים נסיבתיים (עבודת האם מחוץ לבית) על מעורבותם של האבות.
אוכלוסייה: המחקר נערך על מדגם של 60 אבות בשכונת גילה בירושלים.
זמן: המחקר נערך בין דצמבר 1986 עד מרץ 1987.
המחקר:
1. השאלה המחקרית:
מהם הגורמים הקשורים במידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם.
שאלת המחקר נדונה ביתר פירוט, ובדקה את הקשר בין מעורבות האב בטיפול בילד לבין הגורמים הבאים: מוצא, מצב כלכלי, השכלה, מידת דתיות, גיל, עבודת האם מחוץ לבית.
2. משתנים:
א. משתנה תלוי - מידת המעורבות, נבדקה באספקטים הבאים:
- טיפול יומיומי
- פעילות משותפת
- פעילות אינטלקטואלית לילדו
- גילויי אהבה (ולא מידת האהבה)
- פתרון בעיות
ב. משתנים בלתי תלויים - מוצא, מצב כלכלי, השכלה, מידת דתיות, גיל, עבודת האם מחוץ לבית.
3. השערות המחקר:
מידת מעורבות האב תגדל:
בקרב ילידי ארצות המערב, ככל שהמצב הכלכלי טוב יותר, ככל שהשכלת האב גבוהה יותר, כאשר האם עובדת מחוץ לבית, ככל שדתיות האבות רבה יותר.
הגיל יהיה קשור בצורה לא ליניארית, כלומר מידת המעורבות תגדל עם הגיל, תגיע לשיאה בסביבות גיל 30-35, ותקטן בגיל מבוגר יותר.
4. מערך המחקר:
א. נבדק מדגם של 60 אבות לשני ילדים או יותר בגיל 0-3, משכונת גילה בירושלים (לא נבדקו אבות לילד אחד בשל ההנחה שלילד הראשון מקדישים יותר זמן מהממוצע.
ב. לכל אב הועבר שאלון מובנה סגור באמצעות ראיון אישי שנערך על-ידי החוקרת. הראיון נעשה ללא נוכחות האישה.
ג. השאלון כלל 36 שאלות, 20 שאלות בנושא אבהות ו-16 שאלות לגבי מאפיינים דמוגרפיים, תרבותיים ונסיבתיים.
ד. בנושא האבהות נגעו השאלות לתחומים הבאים:
1) פעילות הקשורה לטיפול יומיומי.
2) פעילות הקשורה להתפתחות הכשרים האינטלקטואלים.
3) פעילות הקשורה לבילוי משותף.
4) פעילות הקשורה לתחום הרגשי.
5. ממצאים:
את מעורבות האבות חילקה החוקרת לשתי קבוצות:
1. מעורבות אינסטרומנטלית - האב מבצע עם ילדו את הפעולות הבאות:
מאכיל, מלביש, מטייל, מתעורר בלילה כשהתינוק בוכה, ניגש אליו בבוקר, משחק, משכיב לישון, מקריא סיפור, מראה ספר, מספר סיפור בע"פ, פותר בעיותיו.
2. מעורבות אקספרסיבית - האב מבצע עם ילדו את הפעולות הבאות:
רוחץ (אמבטיה), מנשק, מחבק, מכנה כינויי חיבה, שר שירים, משמיע לו מוסיקה.
* מהמחקר מתגלה מבנה קשרים חזקים בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המעורבות האינסטרומנטלית.
* בין המשתנים הבלתי תלויים לבין המעורבות האקספרסיבית מתגלה מבנה של קשרים פחות חזקים.
ממצאים:
1. הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם לבין מוצא האבות:
א. מעורבות אינסטרומנטלית - ישנה מגמתיות ברורה ומובהקת לפיה מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר בקרב ילידי ארצות המערב, ונמוכה בקרב ארצות המזרח.
ב. מעורבות אקספרסיבית - מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר בקרב ילידי ארצות המערב, ונמוכה בקרב ארצות המזרח.

2. הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם לבין מצבם הכלכלי של האבות:
א. מעורבות אינסטרומנטלית - ישנה מגמתיות ברורה ומובהקת לפיה מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר ככל שהמצב הכלכלי של האבות טוב יותר.
ב. מעורבות אקספרסיבית - ישנה מגמה שמובהקותה גבולית, לגבי הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם לבין מצבם הכלכלי של האבות.


3. הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם לבין השכלתם של האבות:
א. מעורבות אינסטרומנטלית - ישנה מגמתיות ברורה ומובהקת לפיה מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר ככל שהשכלת האבות גבוהה יותר.
ב. מעורבות אקספרסיבית - מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר ככל שהשכלת האבות גבוהה יותר.
4. הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם לבין עבודת האם מחוץ לבית:
א. מעורבות אינסטרומנטלית - ישנה מגמתיות ברורה ומובהקת לפיה מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר כאשר האם עובדת מחוץ לבית, ונמוכה יותר כאשר האם אינה עובדת מחוץ לבית.
ב. מעורבות אקספרסיבית - מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר כאשר האם עובדת מחוץ לבית, ונמוכה יותר כאשר האם אינה עובדת מחוץ לבית.

5. הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם לבין מידת דתיות האבות:
א. מעורבות אינסטרומנטלית - ישנה מגמתיות ברורה ומובהקת לפיה (בניגוד להשערות) מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם גבוהה יותר בקרב האבות החילוניים ונמוכה יותר בקרב האבות הדתיים והמסורתיים.
ב. מעורבות אקספרסיבית - נראה כי אין קשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם לבין מידת דתיות האבות.

6. הקשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם לבין גיל האבות:
א. מעורבות אינסטרומנטלית - ישנה מגמתיות ברורה ומובהקת לפיה מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם היא הגבוהה ביותר בקרב האבות בגיל 30-35, נמוכה יותר בקרב האבות המבוגרים, והמעטה ביותר בקרב האבות הצעירים.
ב. מעורבות אקספרסיבית - נראה כי אין קשר בין מידת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם לבין גיל האבות.

* למשתנים מצב כלכלי והשכלת האבות החלק הרב ביותר בקביעת מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם.
* בסך הכל, כל משתני המחקר מסבירים כ- 61% מהשונות.

6. סיכום ודיון:
מעורבות האבות בטיפול בילדיהם חולקה כאמור למעורבות אינסטרומנטלית - המכוונת יותר לפעילויות יומיומיות עם הילד וביצוע תפקידים בסיסיים ההכרחיים לקיומו, מול מעורבות אקספרסיבית - המכוונת לאינטראקציה רגשית בין האב לילד ונחוצה להתפתחותו האמוציונלית של הילד.
בהתאם לסוגי המעורבות נמצאו שלושה סוגי אבות ברצף שבין מעורבים ל-לא מעורבים:
א) אבות המעורבים הן אינסטרומנטלית והן אקספרסיבית - לכאן שייכים האבות המערביים, האבות המשכילים ואבות שנשותיהם עובדות מחוץ לבית.
אבות אלו מייצגים סוג חדש של אבות, שאינם רואים את תפקידם על ילדיהם רק בביצוע הפונקציות האינסטרומנטליות, אלא רואים חשיבות גם במעורבותם האקספרסיבית.
ב) אבות המעורבים אינסטרומנטלית בלבד - לכאן סווגו האבות שמצבם הכלכלי טוב, אבות שגילם 30-35, ואבות חילוניים.
ג) אבות שאינם מעורבים, לא אינסטרומנטלית ולא אקספרסיבית - לאבות אלו משתייכים האבות המזרחיים, אבות שהשכלתם נמוכה, ואבות שנשותיהם אינן עובדות מחוץ לבית.

מעורבות האב שויכה לסוג המשפחה אותה הוא מקיים:
א. משפחה לא מסורתית - בה קיימת חלוקת תפקידים הנוטה לשוויוניות בין בני הזוג.
למשפחה זו משתייכים האבות המערביים והמשכילים, והם אלו המעורבים הן אינסטרומנטלית והן אקספרסיבית.
ב. משפחה מסורתית - בה קיימת חלוקת תפקידים נוקשה בין בני הזוג, והטיפול בילדים ובבית הם באחריות האישה. למשפחה זו משתייכים האבות הדתיים, המזרחיים הפחות משכילים ואלו שנשותיהם אינן עובדות מחוץ לבית, והם אלו שאינם מעורבים לא אינסטרומנטלית ולא אקספרסיבית.
ג. משפחה "במעבר" - בה קיימת חלוקת תפקידים חלקית, כלומר עדיין לא נעשה אימוץ שלם של נורמות שוויוניות בחלוקת התפקידים בין בני הזוג. חלוקת התפקידים במשפחה זו משתנה בין מסורתי לבין לא מסורתי. למשפחה זו משתייכים האבות שמצבם הכללי טוב, והם מעורבים אינסטרומנטלית בלבד.
7. סיכום:
לסיכום, בדיקת מאפיינים של אבות המעורבים בטיפול בילדיהם מראה, שלמאפיינים הדמוגרפיים, התרבותיים והנסיבתיים ישנה השפעה על מעורבותם של האבות.
השוואת מאפייני האבות מראה כי למאפייני הרקע של האבות משפיעים על שני סוגי המעורבות, האינסטרומנטלית והאקספרסיבית.
מסך כל האוכלוסייה שנחקרה מהווים האבות ה"מסורתיים" 36%, האבות ה"לא מסורתיים"
כ- 24%, ואילו האבות למשפחות המצויות בתהליך "מעבר", כ- 40%. מנתונים אלו עולה כי החברה מצויה בתהליך של "מעבר" לחלוקה שוויונית בין בני הזוג, ולדרישה הולכת וגוברת מהגברים לאמץ את נורמות חלוקת התפקידים השווה.
מאמר מספר 3 - חלוקת האחריות החינוכית בין ההורים
החוקרים: שרון מרים, שנן יואל (1971).
תמצית: מאמר זה מנסה לעמוד על מהותה של האחריות החינוכית, על תוכנה מבחינה ערכית, ועל חלוקת התפקידים בין האם לבין האב.
שאלת המחקר: האם קיימת הבחנה ברורה בין שני ההורים, באשר למידת אחריותם החינוכית להקניית תכנים חינוכיים שונים.
שיטה: חיברו שאלונים שבאו לבדוק מיהו האחראי העיקרי להקניית 14 הערכים או תחומי החינוך הבאים: ידיעות, הרגלי עבודה, תחביבים, התפתחות אינטלקטואלית, משמעת ונימוס, חברותיות, מוסר וערכים, רגשיות, בריאות, איזון נפשי, חוש לאמנות, יחס לרכוש ולכסף, הכרה אזרחית ודת.
האחראי העיקרי יכול להיות אני, בן/בת הזוג, שנינו, גורם חיצוני (ביה"ס, תנועת נוער וכד').
אוכלוסייה: המחקר נערך בשני שלבים. בראשון רואיינו 32 זוגות, ובשני 66 זוגות, כולם הורים לילדים בגילים 1-14, רובם בעלי השכלה יסודית לפחות, לפחות אחד ההורים בעל השכלה תיכונית, רוב ההורים ממוצא מערבי.
ממצאים:
? קיימת הבחנה ברורה אצל ההורים באשר לחלוקת האחריות בניהם בתחומים השונים.
? האחריות אינה נופלת באופן סטריאוטיפי על האם בלבד.
? ישנם תחומים שרוב ההורים משני המינים נוטים להפקידם בידי האם: בריאות, רגשיות ואיזון נפשי. כ- 20% נוטים להפקיד תחומים אלו אצל האב, וכ- 10% אצל גורמים זרים.
? ישנם תחומים שרוב ההורים משני המינים נוטים להפקידם בידי האב: הכרה אזרחית, יחס לרכוש ולכסף, משמעת ונימוס.
? תחומים שלגביהם אין חלוקת אחריות ברורה בין ההורים הם: חברותיות, הרגלי עבודה, מוסר וערכים. כאן יש נטייה של הורים משני המינים לקחת על עצמם אחריות חינוכית לתחום.
? את התחומים רכישת ידיעות, תחביבים, חוש לאמנות והתפתחות אינטלקטואלית - כולם תחומים אוניברסליים - חלק ניכר מההורים נוטה להפקיד בידי גורמים זרים.
מסקנות וסיכום:
? הורים מן המעמד הבינוני המשכיל בישראל, מתייחסים באופן מובחן להקניית הערכים השונים, ומבדילים באופן ברור בין ערכים הנקנים בתחום המשפחה, לבין ערכים הנקנים מחוץ לה.
? קיימת חלוקת תפקידים ברורה ומוסכמת בין האב לאם, חלוקה המתאימה לדגם האכספרסיבי-אינסטרומנטלי של פרסונס וביילס (1955). גם האב וגם האם מפקידים בידי האם את האחריות לתחומים האכספרסיביים, ובידי האב את האחריות לתחומים האינסטרומנטליים.
? ישנה היררכיה בתפקידים המתאימה לדגם האכספרסיבי-אינסטרומנטלי - ככל שהתחום יותר אכספרסיבי, כן רבה מידת האחריות שמגלה האם לגביו, וככל שהתחום יותר אינסטרומנטלי, כן רבה מידת האחריות שמגלה האב לגביו.
? בניגוד לדעה הרווחת, אין ההורים משתמטים מאחריותם החינוכית, וכל אחד מהם מוכן לקבל על עצמו יותר אחריות מכפי שמטיל עליו בן-זוגו.
? יתכן שקיים פער בין תפיסת התפקיד על-ידי ההורה לבין הדרך בה מתבצע התפקיד הלכה למעשה במסגרת המשפחה.

מאמר מספר 4 - מחקר על מעורבות אבות
החוקר: Pizet, L. Roland.
תמצית: מאמר זה מתחיל מהמקום בו מסתיים המאמר הקודם. במאמר זה משתמש המחבר בקובץ של מחקרים, במטרה לבדוק האם קיים פער בין תפישת תפקיד האבהות, לבין ביצועו הלכה למעשה.
שאלת המחקר: האם קיים פער בין השקפת גברים ונשים לגבי השאלה האם יש לחלק את עבודות הבית והטיפול בילדים שווה בשווה, לבין ביצוע עבודות הבית והטיפול בילדים בפועל.
השיטה: במאמר זה קובצו מסקנות מארבעה מחקרים שנערכו בנושא בין השנים 1985-1990.
במחקרים אלו נשאלו גברים ונשים האם לדעתם יש לחלק את עבודות הבית והטיפול בילדים שווה בשווה (כאשר הבעל והאישה שניהם עובדים מחוץ לבית). מאוחר יותר נשאלו הנחקרים האם יש שוויון כזה במשפחתם.
ממצאים:
? בכל ארבעת המחקרים התגלו פערים גדולים בין תפישת התפקיד לבין ביצועו בפועל.
? לגבי השאלה האם יש לחלק את עבודות הבית שווה בשווה השיבו בממוצע כ- 70% תשובה חיובית, כאשר אין הבדל משמעותי בין תשובות הגברים לתשובות הנשים.
לגבי השאלה האם קיים שוויון כזה אצלם, השיבו רק כ- 16% תשובה חיובית.
? אצל בני מעמד הפועלים היה שינוי גדול יותר במושגי האבהות מאשר אצל אבות בני המעמד הבינוני.
הסיבות לפערים:
המאמר מציג חוקרים ודעות רבים ומגוונים, בניסיון להסביר את הסיבות לעובדה שגברים אינם מגדילים את מעורבותם בעבודות הבית ובגידול הילדים:
? גברים לוקחים כמובן מאליו את העובדה שנשים לוקחות על עצמן את עבודות הבית וגידול הילדים.
? גברים אינם מודעים לכמה זמן מקדישות הנשים לעבודות אלה. חלק לא מבוטל מהגברים רואים בהחזקת משק הבית עבודה קלה שאינה מצריכה זמן ניכר.
? נשים מרוצים כאשר הגבר מבצע את "העבודה שלו". את התפקידים הנכללים במסגרת "העבודה שלו" הן משוות למה שהיה אביהן עושה בבית בו הן גדלו. אמנם רוב הגברים עושים יותר ממה שהיו עושים חמיהם, אך זה עדיין מעט ביחס למה שנשים עושות.
כפי שאמרה דמות גברית מצויירת - אני עושה יותר ממה שאביך היה עושה, ואת עושה פחות ממה שהייתה עושה אמך. למרות שאת עושה הרבה יותר ממני, אני תמיד מרגיש סיפוק, ואת תמיד מרגישה תסכול.
? חלק גדול מהגברים עובדים בחברות שבהן לא קל להקדיש זמן לילדים ולפתח קריירה במקביל:
? מחקר שכלל 500 חברות הון, בנושא השקפת אבות בנוגע לחופשות, גילה שבקרב 63% התשובה הרווחת לשאלה כמה ימי חופשה יש לקחת בשנה, הייתה "אף יום".
? מתוך 114 החברות שמציעות חופשה ללא תשלום לאבות, כמעט חצי אמרו שגברים לא צריכים לקחת חופשת לידה.
? 90% מהחברות המציעות חופשות כאלה לגברים מכנות אותן "חופשה למטרות אישיות", ואינן מיידעות את העובדים כי אבות טריים זכאים לקבל חופשות כאלה.
? מכשול נוסף למעורבות גדלה והולכת של אבות היא הסתירה בגישת הנשים לנושא - מצד אחד הן עייפות ומקבלות בברכה עזרה, ומצד שני נשים רבות מודאגות מהויתור על הכוח בתוך הבית, ומחלוקת חיבת הילדים:
? למרבה ההפתעה, עדויות מצביעות על כך שרק מעט מהנשים מעונינות בהשתתפות גדולה יותר של בעליהן בטיפול בילדים, ושהאחוזים של החושבות כך דומים בין נשים העובדות מחוץ לבית לאלה שאינן עובדות מחוץ לבית.
מחקר שבדק מדוע גברים רבים אינם מנצלים את חופשת הלידה הראה כי חלק ניכר מהנשים אינן מעודדות את בעליהן לקחת חופשה כזו, ואפילו מרפות את ידיהם, כדי לא להסתכן בהיקשרות התינוק לאב.
מספר סיבות יכולות להסביר מצב זה:
א. הבית הוא ריבונותה של האישה, ונשים רבות אינן רוצות לוותר או לחלק את השליטה בממלכה היחידה בה יש להן כוח.
ב. אחרים מניחים שנשים עלולות לפחד כי שיתוף פעולה הורי גדול יותר מצד האב עלול לדלדל את הקשר הייחודי בין אם לילדה.
ג. נשים הלוקחות בחשבון אפשרות של גירושין בעתיד פוחדות שקשר טוב וממוסד בין
האב לילדיו, יפחית את סיכוייהן לקבל חזקה על הילדים בבוא היום.
לסיכום: שינויים מתרחשים בקצב די מהיר ובאופן נרחב כשמדובר בתרבות האבהות, אך לא כל-כך מהר כשמדובר בהתנהגות האבות.
או כפי שביטא זאת James Levine, מנהל פרוייקט האבהות במכון "משפחות ועבודה":
"האבהות נמצאת בהתפתחות ולא במהפכה. לנו אסור להיחלש מקצב השינוי האיטי"



ביבליוגרפיה:
1. חיות-לבנטל, לירון. מעורבות אבות בטיפול בילדיהם ובגידולם. עבודה לקבלת תואר מוסמך בעבודה סוציאלית. אוניברסיטת בר-אילן. 1987.
2. לוי-שיף, רחל. תפקיד האב בגיל הרך. עבודה לקבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. האוניברסיטה העברית. ירושלים. 1978.
3. קלינטון ג'יי, ויליאם. תמיכה בתפקיד האב במשפחה. תזכיר לראשי המחלקות והסוכנויות. וושינגטון. 1995.
4. שרון, מרים. שנן, יואל. חלוקת אחריות חינוכית בין ההורים. מגמות - רבעון למדעי ההתנהגות. כרך י"ז. גיליון מספר 4. הוצאת מכון סאלד. פברואר 1971.
5. Pitzer, L. Ronald. Research on father involvement. Minnesota Extension Service. University of Minnesota. March 1992.



חלק II

ניתוח מערכתי
אבהות בגיל הרך - פירוט לפי הגישה המערכתית

תפקידים:
מעצם הנושא - "אבהות בגיל הרך - מעורבות ותפקידים" מתבקש לפתוח בנושא התפקידים.
? בחרתי בנושא התפקידים כנושא המרכזי לניתוח המערכתי, וממנו אוביל לנושאים האחרים.
? המאמרים אותם ניתחתי חילקו את התפקידים במשפחה לשתי קבוצות עיקריות:
1. תפקידים אינסטרומנטליים: כוללים בעיקר פרנסה, משמעת, רצון להישגיות, ביצועיות, קבלת החלטות, תחימת גבולות וכדומה.
2. תפקידים אקספרסיביים: כוללים בעיקר תמיכה רגשית, סיפוק צרכים נפשיים, מקור לביטחון, נוחות, חמימות ואמפטיה.
? באופן מסורתי התפקידים האינסטרומנטליים שמורים לאב, ואילו התפקידים האקספרסיביים קשורים באם.
? האב ממעט בתפקידים בבית, ומהווה מעין "עוזר האם". האם לפי אסכולות פסיכולוגיות שונות היא ההורה העיקרי, ואילו האב אינו נחשב, או שממלא את תפקיד ההורה השולי.
התפקידים בבית הזוג הצעיר מושפעים מהתפקידים שהיו בבית הוריהם - בבית בו גדלו:

תפקיד מהבית הומאוסטזיס תפקיד חדש

ביצוע התפקידים הלכה למעשה הינו תוצאה של הומאוסטזיס בין תפיסת התפקיד אותו ספגו "מבית אבא", לבין תפיסת התפקיד בבית החדש אותו בונים בני הזוג.
? חלוקת התפקידים בבית החדש הינה גם הומאוסטזיס בין תפיסת התפקיד של הגבר (המושפע בעיקר מתפקידי הגבר והאישה כפי שנראו בבית הוריו), לבין תפיסת התפקיד של האישה (המושפע בעיקר מתפקידי הגבר והאישה כפי שנראו בבית הוריה).
? הפער בין תפקידי הגבר והאישה בדור הקודם הוא כה גדול, שלמרות ניסיונות להשוות בין התפקידים מדור לדור, עדיין נשאר פער לא קטן.
? על-פי Benedeck, תפקיד האבהות משפיע על הבשלת אישיות הגבר.

נורמות וחוקים
חלוקת התפקידים בין הגבר לאישה היא נורמטיבית מעיקרה, וכוללת מספר נורמות עיקריות:
? תפקיד האב לפרנס ולפתח קריירה, ואילו תפקיד האם הוא לחנך ולגדל את הילדים (אם האישה יוצאת לעבוד היא נתפסת כ"משכורת שנייה" ולא כאשת קריירה).
בעשור או שניים האחרונים משתנה נורמה זו, יותר ויותר נשים תופסות תפקידי מפתח בעולם העסקים והקריירה, אך החלוקה בין גברים לנשים רחוקה מלהיות שווה, ועדיין קשה למצוא גברים העוסקים בגידול וחינוך הילדים, בעוד נשותיהם מפרנסות את המשפחה.
? אבות לא מתעסקים ברגשות (וגם: "Men don’t cry").
ישנן נורמות האופייניות במיוחד לארץ:
? חברה פטריאכלית - האב הוא האחראי על המשמעת, ותמיכה רגשית יקבל הילד מאימו.
? בחברה היהודית החינוך בידי האם. נכון במיוחד בחברה המסורתית-דתית.
? ישנו הבדל בין הנורמות של יוצאי עדות המזרח לבין אלו של בני מערב אירופה. יוצאי מערב אירופה מעורבים יותר הן אינסטרומנטלית והן אקספרסיבית. בקרב בני עדות המזרח המעורבות האקספרסיבית נמוכה במיוחד.
? מבחינת הבדלי רמת ההשכלה, ככל שהאבות משכילים יותר, כן מעורבותם הן אינסטרומנטלית והן אקספרסיבית רבה יותר.
? בין חילוניים לבין מסורתיים-דתיים קיים הבדל במעורבות. אבות חילוניים מעורבים יותר מבחינה אינסטרומנטאלית מאשר אבות מסורתיים-דתיים.


זמן
? האב, מעצם תפקידו כמפרנס, משקיע זמן רב בבניית קריירה. זמן זה בא על-חשבון בילוי בחיק משפחתו.
? לפי התיאוריות הפסיכולוגיות אותן סקרתי, השפעת האב על התפתחות הילד בגיל הינקות היא שולית, היא גדלה עם הגיל, ומגיעה לשיאה בגיל ההתבגרות. (ראה סכמה )
? הזמן אותו משקיע האב לשהייה עם ילדיו הוא הרב ביותר בחודשים הראשונים, יורד בגיל הרך, ההתעניינות עולה לקראת גיל בית-הספר ויורדת שוב בעת התבגרות הילד. הזמן המשותף מושפע גם מרצון הילד, ויורד לקראת גיל ההתבגרות כאשר הבילוי עם קבוצת הגיל בא על-חשבון הבילוי בבית. (ראה סכמה )



? תפקוד האב משפיע על ההתפתחות לאורך זמן. היעדרות אב במשפחה "רגילה", או ליקויים בתפקודו פוגעים בהתפתחות הילד.
? את הזמן המשותף עם הילדים צריך האב לחלק בין פעילויות בעלות אופי שונה: משחקיות, קוגנטיביות, אקספרסיביות וכד'.
? זמן השהייה במחיצת הילדים כשלעצמו אינו הקובע, אלא הזמן האיכותי אותו משקיע האב לפעילויות מגוונות ומאתגרות מתחומי הפעילות השונים שהזכרתי.
? ישנה מגמתיות ברורה לפיה המעורבות האינסטרומנטלית היא הגבוהה ביותר בקרב אבות בגילאים
30-35, נמוכה יותר אצל אבות בגיל 35+, והמעטה ביותר בקרב האבות הצעירים:




? מעורבות האב בטיפול בילדו הראשון גדולה יותר ממעורבותו בטיפול בילדים הבאים.
? במשך הדורות חלה התפתחות חיובית במעורבות האבות בגידול ילדיהם. למרות קצב השינוי איטי ניתן לראות התפתחות, בעיקר בשלושת העשורים האחרונים.
? ישנה השפעה הדדית בין הזמן לתפקידים. תפקיד בכיר מחוץ לבית דורש השקעת זמן רבה (גם בשעות בהן שוהה האב בביתו), והשקעת זמן רב בבית עלולה לפגוע בהתקדמות. נקודה זו היא בעיקרה סובייקטיבית - כך זה נתפס בקרב לא מעט גברים, אך גם סובייקטיבית, אב שייעדר מעבודתו לעתים מזדמנות לשם טיפול בילדיו, התקדמותו עלולה להיפגע.



גבולות
? גבולות התפקיד של האב הם קשיחים.
? גבולות תפקיד האבהות הם תוצר של שנים של נורמות, והם קשים לפריצה ולשינוי התפקיד המסורתי.
? הגבולות משתנים - מתרחבים במשך השנים, אך קצב השינוי הוא איטי.


מקום
? מבחינת מיקום האב בשרשרת המשפחתית, נחשב האב בספרות המקצועית לחוליה החלשה בשרשרת, החוליה הפחות חשובה באינטראקציה המשפחתית.
? האם תופסת את המקום הראשון במשפחה, וזוהי עובדה הקשה לשינוי.
? האם עצמה לא אחת מונעת שינוי כזה. הבית הוא ממלכת האם, ממלכה עליה היא לא תוותר בקלות. מסיבה זו מונעת האם "זמן איכותי" משותף לאב ולילדיו ומנציחה את התפקידים ואת מיקומה במשפחה.
? האב מצידו לעתים מתוסכל מתפקידו כפורס הלחם על שולחן ילדיו. תסכול זה מוליד שקיעה בעבודה, המקום בו הוא מוערך, והקצנת השוני בין תפקיד האב לתפקיד האם.
? מבחינת מיקום גיאוגרפי, ברוב החברות בעולם התפקיד האינסטרומנטלי שמור לאב ואילו התפקידים האקספרסיביים שמורים לאם.
? בארץ רואים שוני במעורבות האינסטרומנטלית והאקספרסיבית בין בני עדות המזרח לבין יוצאי מערב אירופה. בשני המקרים מעורבות בני מערב אירופה גדולה יותר.


מקורות אנרגיה
? ניתוח מאפיינים להתנהגות האב לפי מקורות האנרגיה השונים:
? מקורות אנרגיה פיזיים: חומריים - גג, מזון.
פיזיים - מגע, חיבוק, גילויי אהבה.
? מקורות אנרגיה פסיכולוגיים: תשומת לב, גילויי אהבה, קשב, התייחסות, הקשבה, הבנה.
? מקורות אנרגיה קוגנטיביים: קומוניקציה מילולית וחזותית (חינוך ולמידה).
? התנסות: עשייה, יוזמה.
? מימוש יצירתיות ויכולות רוחניות.
? חלוקת מקורות האנרגיה לארבע קטגוריות:

קבלה דחייה אוטונומיה בקרה
מעורבות טיפולית ניכור חופש לביטוי רגשי עונשנות
בילוי משותף דחיית תפקיד האבהות עידוד ל עצמאות ויזמה פיקוח
גילוי אהבה קבלת אינדווידואציה הטלת מרות
קומוניקציה ופתיחות גילוי כעס ותוקפנות
הכרת תודה
זמן והשקעה

? אבות שאופיינו בקבלה ומתן אוטונומיה גבוהים יצרו אינטראקציה חיובית עם ילדיהם, והביאו להתפתחות אמוציונלית תקינה של הילד. ילדים לאבות אלו הם ילדים עצמאיים המתמודדים בצורה טובה עם בעיות, ומסתגלים בקלות וביעילות לשינויים בסביבה.
? אבות שאופיינו בדחייה והזנחה (המלוות בדרך-כלל בבקרת יתר) יצרו אצל ילדיהן תלות יתר, חוסר התמודדות וקשיי הסתגלות.
? חלוקה נאותה של מקורות האנרגיה הופכת את הזמן המשותף של האב עם ילדו ל"זמן איכותי", ויכולה לתקן את הבעייתיות שנוצרת עקב הפחתת הזמן המשותף לאב ולילדיו. משמע - לא כמות הזמן היא הקובעת, אלא הדרך בה הוא מנוצל.


משוב
? היעדרות האב, בעיקר כאשר היא למטרת בניית קריירה מלווה לעתים קרובות במשוב לקוי. בני המשפחה כולם, ובעיקר ההורים משוכנעים ש"אין ברירה", ושהמחסור בזמן משותף של האב עם ילדיו הוא בלתי נמנע ונועד לטובתם. הורים רואים בבירור את הצורך האינסטרומנטלי, אך נוטים לפעמים להזניח את הצד האקספרסיבי, והחמור מכל היא העובדה שאינם מודעים לכך.
? חוסר השוויון בין בני הזוג יוצר תסכול אצל כל בני המשפחה: אצל האם שמזניחה פיתוח קריירה לטובת גידול הילדים, אצל האב שהיה מעדיף להיות זמן רב יותר עם משפחתו, ואצל הילדים שרוצים לטעום יותר מאביהם.
התסכול מוליד כעס שקשה לדעת את מקורו.
? האב ש"משקיע יגונו בעבודה", עובד יותר ויותר שעות ומוצא סיבות רבות למעשיו. האב אינו רואה במעשיו בריחה, ואינו בודק מול עצמו מה מביא אותו לעבודה מאומצת.
? למרות אלו האב הופך בסופו של דבר לדמות לחיקוי לילדיו (בנים ובנות כאחד). עבודת האם בבית אינה נחשבת יוקרתית. מגמה זו משתנה בעשורים האחרונים בהם יותר נשים משלבות קריירה לצד טיפוח משפחה, ונראה שבעוד דור ילדים לאמהות-עובדות יכירו באפשרות השילוב בין גידול ילדים לפיתוח קריירה.


בקרה
? כמו נושא המשוב, גם הבקרה קשה לאיתור. תפקידי האב והאם כל-כך מושרשים, עד כי קשה לאתר את "נוריות הבקרה", ובדרך-כלל הכל נראה בסדר.
? אצל הילדים עצבנות, נדנוד (בעיקר לאב) ותוקפנות (המופנית לעתים נגד האב) יכולים לאותת כי משהו לא בסדר.
? אצל האם התסכול מהעדר האב ומ”פספוס" ההזדמנות לפתח קריירה יביא לכעס ולמריבות רבות בין בני הזוג.
? אצל האב התסכול מתפקידו (שלפעמים נראה כפוי טובה) מביא להרגשת חוסר חיוניות, הרגשה כי לא אוהבים אותו ולהתרחקות מהמשפחה, לשקיעה עמוקה יותר בעבודה (היכן שמוערך) ולהקצנת התפקיד.
? לפעמים במקום להתרחק ינסה האב להשליט את מעמדו ולדרוש הערכה מבני משפחתו.
? כל עוד הכל נראה בסדר כלפי חוץ, ואין את מי להאשים קשה להגיע לליבון הדברים בשיחה, קשה לפענח את "נוריות הבקרה" והמצב מתדרדר עד שמתרגלים אליו. במצב זה הבקרה כמעט ובלתי אפשרית.
סיכום
אם היו לי ספקות כל שהם בנוגע לגישה המערכתית (והיו....), בניתוח זה הם פינו מקומם לקבלת הדרך.
במהלך השנה, מייד אחרי שיעור ראשון שדן במערכת כולה, פנינו לעסוק בחלקי המערכת אחת לאחת, עובדה שהקשתה עלי לראות את השלם. ומכאן גם עלו ספקות.
כשבחרתי את הנושא לעבודתי הייתי מודע לבעייתיות שבו, אך לא למידתה.
רק בפירוק לגורמים בעת הניתוח המערכתי הבנתי ממש עד כמה תפקיד האב בתצורתו הקיימת כפוי טובה, מתסכל וקשה לשינוי. רק אז הבנתי כי השינוי מצריך שינוי הנורמות הסביבתיות, התפקידים, תפיסת הזמן, המקום, טיפול במקורות אנרגיה והרחבת הגבולות, ולצד כל אלו - משוב ובקרה יעילים.
שינוי כל אלו במקביל קשה ומביא לתסכול.
אם יש משפט שבעזרתו הייתי מסכם את הדברים, היה זה משפטו של James Levine:
"האבהות נמצאת בהתפתחות, ולא במהפכה"
ואם העיסוק בנושא יעזור לי להיות אב טוב יותר, הרי בכך לבד - שכרי.


חלק III

רציונל לעבודה מעשית
עיבוד החומר התאורטי לפעילות מעשית כלל קושי מסויים.
הבעייתיות הגדולה ביותר בנושא האבהות היא תפקידים מסורתיים ברורים וקשים לשינוי, ולדעתי אב שבא מיוזמתו למפגש הפעלה תנועתית משפחתית, כבר פתר חלק נכבד מהבעיה בכך ששבר את המוסכמות.
מכאן ואילך כל פעילות משפחתית תתאים לנושא.
נקודות שבכל זאת הייתי מדגיש בעבודתי הן "טשטוש" התפקידים המסורתיים, תפקידי "אב" ו"אם", התייחסות להורה כהורה ללא דגש על מינו, ושילוב עבודה תנועתית של זוגות הורה-ילד כדי למחוק עד כמה שאפשר את המעצורים האקספרסיביים ולקרב בין האב לילדיו.
גם באמצעות שילוב מקורות האנרגיה השונים ניתן לתרום לשינוי ושיפור התפקידים. העבודה התנועתית כוללת מן הסתם מרכיבים של מקורות האנרגיה, ומקומי לאפשר מגוון רחב ממקורות האנרגיה השונים, תוך התנסות משותפת ומימוש היכולת.
נושא חשוב נוסף הוא המקום. לדעתי צמצום המרחב הפיזי תורם לצמצום המרחק בין בני המשפחה, ולביטוי אקספרסיבי ספונטני. לכן בחרתי לעבוד עם אביזר קטן שיביא לצמצום המרחב.
ונקודה חשובה אחרונה - אמנם עצם הגעת האב לפגישות מהוות ניצול זמן משותף, אך תפקידי לעזור למשפחה ולהפוך את הזמן ל"זמן איכותי", תוך שיתוף בני המשפחה כולם, וחלוקה בין פעילויות כלל משפחתיות, לבין פעילויות של קבוצות בתוך המשפחה (בדגש על פעילויות אב-ילד).

 
 

הרשמה לניוזלטר

קבלו עדכונים והטבות
כל ראשון לחודש למייל
דואר אלקטרוני
שם
 
לגיליונות קודמים
 


 

 

 

 

 
לאינדקס לידה - הגדול במדינה
כל הזכויות שמורות לאמנות הלידה © יצירת קשר     תקנון ותנאי שימוש