|
1/12/2002 19:16
|
אוריתה
|
מאת:
|
|
זהר, אל תוציאי דבריי מהקשרם. ודאי שזה לא להיט לפגוע...
|
כותרת:
|
כך באף אדם, גבר או אישה, הרה או לא. זאת לא היתה הפואנטה שלי, ואת יודעת את זה היטב. כל מה שניסיתי לומר הוא שעל אף ולמרות, ואני מדגישה: ל-מ-ר-ו-ת הסגנון הרע, אני (ויסלחו לי מי שלא) מצאתי שם הרבה חומר למחשבה, בעיקר על גבולות ועל חשיבה עצמאית. ייתכן שמרגלית עצמה קיצונית מידיי, ומהווה אנטיתזה חריפה מידי לדעה הרווחת בפורום. לא יודעת, וגם לא כ"כ מעניין אותי למען האמת. מה שכן, מצאתי בדבריה לפחות דבר או שניים עליהם ראוי להעמיק מחשבה, וזה הספיק לי כדי לא לפסול אותה, שוב - למרות הסגנון. ולכרמית, מצטערת, אבל אני לא מצאתי שעם "שרה" אפשר להתווכח ויכוח ענייני. מצאתי שם מיסיונריות פנאטית ולעתים אטימות. עם מרגלית, כך אני נוכחתי, כן ניתן היה להתווכח (מתייחסת לדיון הנ"ל בלבד. לא ראיתי דיונים נוספים שלה), אמנם בקושי רב - בגלל האגרסיביות - אבל בכל זאת. 2 חליפות הטקסט לקראת הסוף בין מרגלית למסעדה הניידת (שכתבה מניפסט נפלא!), היו מבין היותר מרתקים שהיה לי הכבוד לקרוא כאן. עוד, כרמית, אני בעקרון אפילו מסכימה איתך שכדאי להמנע מסגנון כמו זה שהפגינה מרגלית באותו דיון, ואפילו לנקוט סנקציות נגדו. אבל: קודם כל ניתן ל"העניש" משתתף בדרכים פחות כוחניות ושלטוניות כמו מחיקת הודעתו ע"י ההנהלה. אפשר, למשל, להתעלם ממנו (דבר שעשוי להסתבר כיעיל ביותר למיגור התנהגויות לא רצויות). ודבר שני, הסגנון - רע ככל שיהיה - לא היה הכל במקרה זה (ואני ממש לא מתייחסת להודעה הראשונה של מרגלית, זו הבוטה והפוגעת, אלא לאילו שבאו אחריה). לדעתי במשך כל אותו דיון, שוב, למעט ההודעה הפותחת, היה שם תוכן ממשי ושווה.
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|