וחיזקתן אותי. אני מניחה שלאט לאט אני אעשה קצת סדר בבלגן... עם חברות טובות אני אולי אדבר ישירות, ובכל מקרה אשתדל להימצא בסביבה שכן תומכת בי ולתפוס מרחק מרואי השחורות הכרוניים. על כל פנים, הקושי שלי הוא להתחסן כנגדם, כלומר, הייתי רוצה שלא כל חץ יפגע. את כל המניעים והתסביכים אני מבינה... אבל זה לא מחלחל עדיין, זה עוד לא הופך את זה למודעות אמיתית. אני מניחה שזה תהליך, ושאני נמצאת רק בתחילתו. כמובן שהעובדה שעוד אין לי שום ניסיון מעשי, סותמת לי את הפה לחלוטין, כי הרי איך אני יכולה להתווכח עם מי שיודע? כל מה שנותר לי הוא להאמין, להיבהל ולהשלים עם מר גורלי...
ליאתי, חן חן על המחמאות. אכן נעלמתי לכמה שבועות מהפורום, בעיקר בגלל הסרטים שרצים לי בראש, בלב, בבטן, ואיפה לא :-). אני קצת בלונה פארק רגשי, ובאמת השתבללתי קשות בעת האחרונה.
זהרי - את הרגת אותי מצחוק עם המשפט מחץ הזה! אני מתנצלת מקרב לב על ההיעלמות. עכשיו אני כאן... ואני תיכף אכתוב לך אימייל.
|
תוכן התגובה:
|