|
13/2/2003 15:29
|
גילי אבישי
|
מאת:
|
|
אוי יקרה
|
כותרת:
|
הלוואי ויכולתי להגיד:דפנה צודקת! אבל מפני שבעניני נפשות עסקינן ולא סתם נפשות אלא הורים וילדים אני מעריכה שזה לא יעזור.אולי הידיעה שזה מוגבל בזמן תעזור לך לא להתפרץ הרבה,אולי בעלך לא יאפשר מעצם נוכחותו השתלחות בך באופן בוטה,אולי אם תגידי כעצת זהר בסדר בסדר זה יעבוד,אולי אם תתפללי לשותף הראשי ששתינו מחשיבות את השפעתו-תפילה מאד מאד מהלב ,מאד מאד אישית ותפרטי(כי הוא בין כה בענינים) בדיוק ממה את חוששת ומה היית רוצה שיהיה כולל הדברים שלא כתבת כאן ששייכים להסטוריה שלכם,למקומות שבין הילדה הקטנה והוריה הלא מרוצים ממנה.תזכרי ששום דבר אינו לחינם,שבעלך אוהב אותך ויש לך ילדה מקסימה ושאת אשה ואמא ולא רק הבת של ההורים שלך שכנראה אוהבים אותך מאד רק שבויים במוסכמות.אני בטוחה שתעני מן השמים! מתפללת עבורך ומאמינה שהכל יסתדר לטובה! גילי
|
תוכן התגובה:
|
תגובות נוספות
|