השיטה האכזרית והיעילה ביותר לנטרול הורים שאני מכירה, היא התייחסות אליהם כאל ילדים, במובן הרע. המפתח טמון בסטייט אוף מיינד אכזרי במיוחד, כשההתאכזרות העיקרית היא כלפי עצמך, ללא רחמים להעביר אותם דירה בנפשך מאוטוריטה מצמיתה, שמולה את חסרת אונים, הישר לתיאטרון הבובות של 'סבא' ו'סבתא'. ואם הבובות מתנהגות לא יפה - זוכרים שהן בובות ומחזירים אותן לארון, ומחר יום חדש ושוב אפשר לשחק. חוששני שהקשה ביותר יהיה כאמור לעשות את ההתמרה הפנימית, המחשלת. מסך ברזל שיחליף את הדוק שבעיניך, המוכן להצטעף ולהימס למרגלות הסמכות ההורית. אם זה נשמע קצת קר ואכזרי, אני רק רוצה להזכיר שכמה שלא נעטוף את ההורות בשמיכות רכות ומחממות, הרי שיסודה של ההורות נסמך על שרשרת בלתי רחמנית במיוחד של הג'נוסייד הנורא המקופל היטב בשמיכות מכובסות עם מרכך בניחוח נפלא כמו 'דור בא ודור הולך'. בכוונה לא קראתי את דבריך, דובה יקרה, רק את הכותרת ותגובות ספורות. מתנצלת, אולם רציתי לשמר את חודו של אותו בכי תינוקי מעגלה אי שם במטבח. לא כנקם. כתיקון. ולצורך כך חייבת אולי הדובונת שהיית, ושהפכה אובייקט (התינוקת צורחת), להפוך את הוריה לאובייקטים (היום נשחק בסבא וסבתא). החיים יפים.
|
תוכן התגובה:
|