 |
 |
|
| פורום | השבוע | אינדקס | אופנה | יוגה | גברים וצירים | היום שאחרי | הצילו צירים | תזונה | מאמרים | חדשות | ראשי |
| 15/2/2003 00:49 | Adi | מאת: |
| הורים וילדים חלומות ומציאות, דובה תשמעי סיפור | כותרת: | |
|
אין זה סוד כי סיפורך נגע לי מאד, בעיקר כפי שכתבה רותי בקונטקס של ההודעה הקודמת בה סיפרת אייך השאירו אותך במרפסת סגורה לבכות כדי להתחשל או איזה רעיון סטלינסטי אחר. והנה פתאום הלילה חלמתי על אמא שלי ... בעצם אף פעם לא חלמתי עליה (ולרוב אני גם לא זוכרת חלומת) ויותר מזה החלום היה תמציתי מאד והביא כאילו את הסבטקסט הברור של דבריה- מאין תמצית מרוכזת להפליא של יחסי עם אימי, וככל שאני ניזכרת ביותר פרטים אני מבינה כמה הוא בתמונה אחת סיכם עולם ומלואו. התחושה המרכזית שלי בחלום היתה ברורה: יאוש, ובדידות - זה בעצם מה שיש לי להגיד לגבי יחסי עם אמא שלי יאוש ובדידות אבל מאז שנולדו הילדים אולי גם שביב תקווה ונידמה לי שגם זה היה בחלום במבט שלה. ואז פתאום באמצע החלום יד קטנה מלאכית מלטפת לי את הראש בעדינות שלא מהעולם הזה, אותה עדינות ורכות שברגעים בין החלום להתעוררות הבנתי הבנתי כי היא בעצם מה שתמיד רציתי מאמא שלי והכמיהה למגע הזה בדיוק הובילה אותי תמיד...ליטוף של מלאך ואני מתעוררת לאט ורואה שזו הבת שלי. הרבה פעמים היא באה אלינו בבוקר למיטה אבל דבר כזה עוד לא היה לי מעולם כאילו היא קלטה את המצוקה שלי וידעה בדיוק את מה שאפילו אני לא ידעתי שזה מה שצריך לעשות... סתם אינטרפרטציה שלי ובכל זאת זה עדיין מדהים אותי. אם תרצי אפשר לראות בזה משהו סימבולי הילדים שלנו מגיעים ומולידים אותנו מחדש, וכשאנחנו מתמלאים בהורות שלנו אנחנו כבר לא צרכים את הרכות והאהבה מההורים פתאום יש לנו בית שלנו במשפחה שבנינו ומכאן אפשר להבין שפגעו בנו לסלוח ואז כבר אפשר להתמודד אם כל מה שיבוא הרי אנחנו ההורים והם כבר לא יכולים לעשות לנו כלום. ושוב אני נידהמת מאותם רגעים של קסם בין חלום על אמא שלי למציאות של בתי שבהם הבנתי דבר כל כך מהותי מקווה שעוד תראי את זה ביום ראשון |
תוכן התגובה: | |
תגובות נוספות
| 13/2/2003 15:01 | אוי דובינה אני כל כך מבינה ומחזקת אותך, נראה לי שאינמנוס - זהר |  |
| 13/2/2003 15:13 | אולי דווקא קצת להרפות,לאבד שליטה מבחירה - דפנה$ | |
| 13/2/2003 15:16 | דובית יקרה - Adi | |
| 13/2/2003 15:29 | אוי יקרה - גילי אבישי | |
| 13/2/2003 15:58 | לילוש מ מבקשת שמות של נוירואימונולוגים מומלצים (ל"ת) - Adi | |
| 13/2/2003 16:17 | לגריזלית - תיתי | |
| 13/2/2003 17:12 | גריזלית יקרה, - איריס גוב | |
| 13/2/2003 17:56 | ואולי... - שרי | |
| 13/2/2003 18:21 | אמא דובה יקרה - אורית גודקאר, פסיכולוגית חינוכית מומחית | |
| 13/2/2003 19:15 | דובת גריזלי יקרה - לירון | |
| 13/2/2003 19:47 | דובת גריזלי יקרה, בהצלחה בנסיעה - דיאנה | |
| 13/2/2003 20:51 | אני בעד ההפתעות - ליאתיתי | |
| 13/2/2003 21:22 | אני לא מאמינה שאנשים משתנים עד כדי כך - דין דין | |
| 13/2/2003 21:55 | כמה טוב שאתן כאן! מעולם לא חשבתי שבאינטרנט יש חברות כל כך משמעותית ויפה. תודה! (ל"ת) - דובת גריזלי | |
| 13/2/2003 23:45 | לא נותר הרבה מה לכתוב... - רוית | |
| 14/2/2003 00:19 | דובית יקרה - לילוש | |
| 14/2/2003 00:21 | הי Adi - לילוש | |
| 14/2/2003 00:33 | נטרול הורים אכזרי באמצעות הפיכתם לילדים - רותי קרני הורוביץ | |
| 14/2/2003 10:54 | דובה יקרה, דבר ראשון אני רוצה להגיד שאני מאוד אתגעגע אליך - אסנת ש. | |
| 14/2/2003 10:55 | דובונת יקרה - אמא של ליאור | |
| 15/2/2003 01:30 | היי מ' - רק עכשיו ראיתי את - לילוש | |
| 15/2/2003 11:51 | עדי! איזו מדהימה ומרגשת! - ליאתיתי | |
| 15/2/2003 12:04 | זה הזמן להקיף עצמך בחברים - ג'וי | |
| 15/2/2003 17:09 | עוד לא קראתי הכל אבל חייבת להגיב לתגובתה של שרי לגבי "ואולי..." וסכנותיו... - זהר | |
| 15/2/2003 17:13 | סלא=סלע כמובן. (ל"ת) - זהר | |
| 15/2/2003 21:42 | לעדי, לאסנת, לזהר, לאמא של ליאור ולכל הבנות - תודות ועדכונים - דובת גריזלי | |
| 15/2/2003 22:45 | דובה יקרה, בהצלחה והרבה כח, ובכלל, פתחת כאן דיון שמעלה בעיני בעוד כמה וכמה דרגות את הפורום הזה, התשובות כאן השאירו אותי חסרת מילים (ל"ת) - אנט | |
| 16/2/2003 09:57 | הבהרות ותיקונים ל"אולי"... - שרי | |
| 16/2/2003 16:48 | וואו עדי, אני עדיין מחכה למילים שישקעו (ל"ת) - רותי קרני הורוביץ | |
| 17/2/2003 09:08 | אוי איזה כייף של תגובות. כייף (ל"ת) - Adi | |
| 17/2/2003 09:24 | עדי, המילים שלך מלוות אותי כבר יומיים - איריס גוב | |
| 17/2/2003 09:32 | אני חשובת שזה יהיה יותר קל ממה שאת חושבת. (ל"ת) - יעל | |