והעובדה שבעלך נכנס לאתרי סקס היא רק בבחינת מלח על פצעייך הקיימים ממילא. אם הפצע פתוח, טוב שביקשת עזרה בריפויו. כך תמצאי מחדש את הדרך ללב בעלך (ואני בטוחה שגם הוא ימצא את דרכו ללבך). כשפצע פתוח, ההימנעות מזריית מלח עליו לא עוזרת בהגלדתו אלא רק בהתעלמות ממנו. בינינו, אם הכל היה נפלא ביניכם ותואם לגמרי את ציפיותייך, האם גם אז היית נפגעת מכך שהוא נכנס לאתרי סקס? כמובן שאיני מנסה להמעיט בכאבך, להיפך אני רק מנסה להאיר עם הפנס על מקורו.
בלי קשר למקרה הספציפי הזה, אולי באמת הגיע הזמן שנפקח כולנו עיניים ונתבגר. גברים בנויים אחרת מאיתנו, ורובם אוהבים גירויים ויזואליים - פלייבוי, סרטי פורנו ואתרי פורנו. וכן, רובם גם מאוננים - בלי קשר למידת הסיפוק שלהם מיחסי המין איתנו (ולדעתי, גם רובנו מאוננות בלי קשר, אבל לא עשיתי סטטיסטיקה אני יכולה להעיד על עצמי בלבד). זו המציאות, ובידינו להחליט אם ניתן להם לעשות זאת בעונג ובגלוי או תוך הסתרה. כך או כך, הם ימשיכו בשלהם, אז בשביל מה ה"רגשי"?
ואחרון חביב רק בשביל הפרספקטיבה - אנונימית יקרה, בלי להמעיט כהוא זה בכאבך ובכאבו של בעלך (אני משוכנעת שגם לו זה כואב), יש גברים שבמצבו היו פונים החוצה לקבלת סיפוק מיני (לא וירטואלי). חשבת להתייחס להצצתו באתרי מין כמן "התחשבות"? או "הרע במיעוטו"? ואני חוזרת ומדגישה שאני בפירוש לא באה לזלזל חלילה, או להמעיט בחשיבות הדרמה, רק לנסות לתת עוד קצת זויות.
|
תוכן התגובה:
|