ואני לא אומרת את זה בגלל שהבן שלי נרדם לבד.כמובן שיש ימים שקשה להם להירדם.ומפה אתם מקישים שהם לא מסוגלים.אבל זאת טעות.אני אומרת לכם.אני לא מדברת על גיל חצי שנה שאז זה עדיין אינדיבידואלי.אלא על 8 חודשים יותר, ובטח שנה ושנה וחצי.הם בהחלט מסוגלים להירדם לבד.ושוב אני אומרת לא לתת להם לבכות, זה לא הרעיון בכלל.זה הדבר הכי בריא בעולם בגיל הזה להירדם לבד, כי הם מבינים.וזה דרך הטבע דרך אגב.הכי טבעי בעולם.זה תינוק במיטתו,ואמא מרגיעה.בגיל הזה.נותנים מוצץ,מכסים ,אומרים לילה טוב.הכל בהכי אהבה.להפך אני שוב אומרת אם תשימו לב שמנדנדים אותם,יותר קשה להם ,הם יותר עצבניים.וזה יותר גורם לבעיות שינה בלילה כל פעם.זה הופך לתלות.זה יותר צורך של האמא לנדנד את התינוק.ובגילאים כאלה הוא פשוט לא זקוק לזה.הם נרדמים לבד כשהם באמת עייפים.זה דרך הטבע.וזה הכי נורמלי.אנחנו לא מתעלמים,אם הם בוכים אנחנו נבוא, נרים על הידיים נחבק ונאהב.אבל מה שאני אומרת שבעיקרון כמו שליאתיתי אומרת שאם מלמדים את התינוק להירדם לבד הוא מסוגל לזה.תאמינו לי.כל תינוק,אפילו זה שבוכה מאוד.הם הרבה יותר דרך אגב רגועים בשנתם,אם הם נרדמים לבד.בלי כל הטקס,הנינודים,הצרחות .תשימו לב שאלה שמנדנדים אותם כל כך הרבה.נרדמים יותר בבכי, מתעוררים ,יותר בלילה.ולא תמיד זה שיניים.אי אפשר להגיד שזה תמיד שיניים.כי זה לא.הם בוכים כי לא הורדמו בשקט בשלווה ובנחת. אתן יכולולת לחלוק עליי, אני מקבלת.אבל תאמינו לי שהקטנטנים מסוגלים להירדם לבד.פרט לימים שבאמת קשה.ואז אין ברירה הם צריכים את הידיים,כי הם עוד קטנים.
|
תוכן התגובה:
|