כשהפכתי לאמא בפעם השניה קיבלתי מתהגדולה שלא ציפיתי לה: ענווה. עם הילדה הראשונה שלי, כל הלך בקלי קלות,וגם מה שלא היה פתיר כי עם ילד אחד בבית כמעט הכל אפשרי. חשבתי שגיליתי את הדרך היחידה והבטוחה- מתכון מנצח להצלחה בגידול ילדים. היתה לי ילדה שישנה לילה שלם מגיל חצי שנה, מנומסת, מסודרת, נרדמת לבד, שקטה גמלה את עצמה ללא שום קושי ואכלה , עיצה לכל בעיה, קילתי טלפונים מחברות אובדות שלא ידעו איך להתמודד. וביום בהיר אחד עם עוד תינוק בידיים הסתכלתי על עצמי במראה והייתי ה-ר-ב-ה יותר קטנה... עם ילד שלא ישן בלילות, לא ממש מסתדר עם האוכל ובכלל שונה כל כך מאחותו ופתאום גם הבת שלי כבר לא תינוקת והחיים כבר לא פשוטים כל כך איתה- שרונה יקרה, אז גיליתי שלא לכל שאלה יש תשובה, ובטח שלא תשובה אחת נכונה, לא כל מה שחשבתי אתמול שהוא הדבר הנכון, הוא בהכרח הדבר הנכון עבורי היום ובכלל, רכשתי הרבה יותר כבוד לאמהות אחרות ולדרכן כי גיליתי עד כמה שונה יכול להיות כל ילד, כל מצב, כל אמא וכל יום. גם ממך אני בטוחה שיש לי המון מה ללמוד ועם זאת אציע לך עיצה קטנה- גם בדיבור, ולא רק בכתיבה, כדאי להשתמש פחות בנקודות וסימני קריאה.
מאחלת לך גידול נעים- של רוני ושל שרונה (-:
נירה.
|
תוכן התגובה:
|