אני כבר כמה ימים "מסתובבת" עם ההודעה שלך בבטן, לא יודעת למה, מעניין....
יש לי הרבה מחשבות, אנסה להעלות כמה מהן על הכתב, מקווה שיצא בהיר.
ראשית אני חושבת שזה שאת מודעת לפחדים ולחששות שלך מקרב אותך לפתרון או להבנה יותר טובה של הדברים. אני יכולה לספר לך שאחרי הלידה של בני הבכור, חששתי שלא אעשה יותר ילדים, אצלי זה היה מכיוון שהלידה הייתה טראומטית וקשה. אחרי שנה וחצי החלטתי ללכת לייעוץ, לנסות לפתור ולהתעמת עם הפחדים שלי. הייעוץ עזר לי מאוד, ואכן שהבכור שלי היה בן שלוש וחצי נולד אחיו בלידה טובה וקלה. אני מאוד ממליצה לך לפנות לייעוץ, זה לא חייב להיות משהו ארוך מאוד, אלא יותר ממוקד, מניסיוני זה עובד ולכן מאוד ממליצה.
אני יודעת שזה באמת נשמע כמו קלישאה, אבל הפעם השנייה היא באמת יותר קלה! את הרבה יותר מנוסה, את יודעת מה להכין ואיך להתכונן. את אומרת שלא הייתה לך עזרה בהתחלה, אז הפעם היי מוכנה והכיני לך עזרה מראש, אפילו בתשלום, אם אין לך עזרה מהמשפחה. רפדי את עצמך, הכיני את הקן. איפה הוריכם בסיפור? אם אפשר לשאול.
אני חושבת, שרוב הזוגות עוברים טלטלה לא קטנה עם הולדת הילד הראשון, אף אחד לא יכול להכין אותך לזה. נשמע לי שאת ובן זוגך צלחתם את השנה ו- 7 הראשונות בהצלחה, נשמע שיש ביניכם חיבור חזק ואמיץ, שמאפשר לכם לשאוב כוחות אחד מהשני – אשרייך שירלי!
בעיני, כאמא לשלושה ילדים, נראה לי שהמעבר משניים לשלושה הוא יותר קשה, כשאת עם שניים יש שתי זוגות ידיים, שלך ושל בן זוגך, אצלי הקושי האמיתי החל עם לידת הקטנה, פתאום חסרו לי זוג ידיים. אני יודעת שזה לא "מנחם", את שואלת על ילד שני ואני פה מפליגה לילד השלישי, רק רוצה להעביר לך, שזה לא כל כך קשה כמו שזה נשמע, באמת לא.
אילון לא יפגע, שירלי יקרה, כמו שאמרו לפני: את לא עושה לו משהו רע, את מרחיבה את המשפחה, את מעשירה אותו, מספקת לו כלים להתמודדות עם יחסים, ממש לא טראומה. אני תוהה איתך בקול רם, מדוע את חושבת שתגרם לו טראומה? האם זה קשור למשהו בך ובעברך? תחשבי על הדברים האלה.
אני מרגישה, שעכשיו עם שלושה ילדים אנחנו ממש משפחה, בעיני ילד אחד זה לא מספיק, אני רואה את אימי שהיא בת יחידה, זה לא פשוט כלל ועיקר. אני גם חושבת שאת ממש צעירה (32, אני זוכרת נכון?), את לא צריכה להחליט שום דבר עכשיו, יש לך עוד זמן.
לגבי ההנקה, גם בעניין זה אני לא חושבת שאת צריכה להחליט עכשיו, לא כל ילד הוא אותו דבר, לא כל הנקה היא אותו דבר וכו'… תיראי איך הדברים יזרמו לך אחרי הלידה. אחת המטפלות של בני הבכור אמרה לי פעם, שנתקלתי בקשיים בהנקה: הנקה זה נפלא אבל לא בכל מחיר! זה משפט שמלווה אותי בחיים לגבי הרבה דברים, אני חושבת שעם ילדים אין מקום לאמירות נחרצות וגורפות, גמישות היא שם המשחק, צריך לזרום על הילד, אני רואה את ההבדלים בין שלושת ילדי, כל אחד הוא "סיפור אחר", מה שעבד טוב עם אחד מהם, לא בהכרח עובד עם השני, הילד הבא שלך לא יהיה אילון, הוא יהיה אחר, שונה ומיוחד במינו, אין מה להשוות בין אחים.
אני אוספת פה שברי מחשבות, הקטנה כבר רוצה את תשומת ליבי ויש לי עוד הרבה מה להגיד….
בקשר ללידה, מציעה לך, כאשר יבשילו התנאים, לעשות קורס הכנה ללידה טוב ורציני, לשקול את האפשרות לקחת מיילדת פרטית או דולה או את שתיהן…להגיע ללידה עם הרבה ידע, ידע שבטוח רכשת גם כאן. שתפי את בן-זוגך בחששות שלך, שימעי מה הוא חושב, אולי יתברר לך שגם הוא לא ממהר. אני מרגישה שאת מפעילה על עצמך המון לחץ, שום דבר לא בוער, באמת… אני ילדתי את הגדולים בהפרש של שלוש וחצי שנים והקטנה למעשה באה לנו בהפתעה, אין הפרשים אידיאליים, יש מציאות.
אבל ראשית שירלי יקירה, מציעה לך לפתור כמה דברים עם עצמך, ממליצה בחום על ייעוץ, לי הוא עשה ועושה פלאים.
אם אזכר בעוד משהו אכתוב בהמשך.
תרגישי טוב עם עצמך, זה הכי חשוב. מצטרפת גם להמלצה לעשות משהו שהוא רק שלך, אני למשל הולכת עכשיו לעשות פילאטיס, שעתיים שבועיות שהן רק שלי, בלי ילדים ובלי מחשבות ודאגות, אני נטו.
חושבת עליך
אסנת
|
תוכן התגובה:
|
