לירוני יקרה, בשביל זה אנחנו פה, לא? בשביל להראות את הדרך למותר ואסור, לנכון ולא נכון, ל"אני" ול"לא אני", לכדאי וללא כדאי... הילדה שלך גדלה, יש דברים שקודם היא לומדת שמותר או אסור ורק אחר כך תלמד גם למה זה כך. אני זוכרת את עצמי היטב מתייסרת במחשבות על כל "לא" שאני מכניסה לעולמם. אז אגיד לך מה אני חושבת היום- לא, זה בסדר. נכון שכדאי להמנע אם לא חייבים. אבל אם אין ברירה, אז אין ברירה- ממש לא סוף העולם והכי חשוב להיות עקביים: אם לא- אז לא! אחרת לא יבינו. יש מקרים שלא חייבים להגיד לא, אפשר לנסות ברגע שהיא מנסה למשוך בשיער, להוציא את היד שלה ומיד לעניין אותה במשחק אחר. מנסיון, הם למדים שהתנהגות כזו לא מתקבלת- פשוט לא נותנים להם לעשות אותה אבל גם נותנים להם מיד אופציה אחרת וזו כל החכמה. לדברים מסוכנים כמו אצבעות בתקעים ושקעים הייתי אומרת "לא" חד משמעי וקצר ובו זמנית מרחיקה מהמקום.
ועוד תראי, רק עכשיו מתחיל להיות באמת מעניין... (-:
|
תוכן התגובה:
|